עזרא לבנט, המו"ל של העיתון הקנדי "ווסטרן סטנדרט", זומן (11 בינואר 2008) לתחקור בעקבות הפרסום לפני שנתיים בעיתונו של הקריקטורות הדניות המתארות את הנביא מוחמד. ארגון מוסלמי באלברטה טוען כי לבנט פגע ברגשות המוסלמים וביצע "פשע שנאה". בתגובה, דיבר לבנט בזכות חופש הביטוי והעיתונות.
סוגיה זו מעניינת מבחינה משפטית, ערכית ותרבותית. האם חופש הביטוי צריך להיות כפוף לצנזורה של אנשי הדת (מוסלמים, יהודים, נוצרים וכו')? האם המחקר האקדמי בנושאים דתיים צריך לקבל אישור מראש של אנשי דת ולהיות נתון לצנזורה דתית? האם האקדמיה והדמוקרטיה צריכות להיות כפופות לתיאולוגיה?
דתות רבות קיימות בעולם והמכנה המשותף לכולן הוא שהן רואות בעצמן את הביטוי היחיד והבלעדי לדבר האל בעוד כל השאר נתפסים בעיניהן כחוטאים ומחטיאים. כל דת מתפלגת בתוכה לעדות ואמונות החולקות על יסודות באמונה, ולעיתים מגיעים הדברים עד כדי לחימה של עדה אחת בעדה אחרת ולשפיכות דמים (לדוגמה, מאבק הדמים בין שיעים לסונים בעירק). האם המדינות הדמוקרטיות צריכות לתת מעמד עליון לכל הדתות והכתות על פלגיהן השונים ולהעניק להן סמכות מכריעה בעניינים הנוגעים למחקר אקדמי, לתרבות, לאומנות ולעיתונות?
ובעניין הקריקטורות: איזו עמדה צריכה הדמוקרטיה לקבל? את זו של הסונים האוסרים באופן מוחלט על ציור דמות מוחמד, או של השיעים אשר המתירים באופן עקרוני לעשות כן? באירן השיעית מוצפים השווקים בתמונות של הנביא מוחמד המוצגים לעיני כול, כמו גם באלו של נביאי שיעה אחרים. מדוע שתיאסר הפצת תמונות אלה במדינות המערב?
ואוסיף ואקשה. יצחק נחשב לדמות מקודשת ביהדות ובאיסלאם. כותב רש"י (בראשית, תולדות, כ') כי "(יצחק) המתין לה (לרבקה) עד שתהא ראויה לביאה 3 שנים ונשאה". הנביא מוחמד, כפי שנמסר במקורות האיסלאמיים (בוח'ארי ומוסלים), התחתן עם עאישה כשהייתה בגיל 6 או 9. סוגיות אלה היו מוקד לדיונים מעמיקים על-ידי חכמי הלכה ביהדות ובאיסלאם. האם עיסוק בנושא זה במחקר אקדמי בהיבטים השונים שלו יהיה בגדר פגיעה בקודשי היהדות והאיסלאם? האם אסור לאדם מן הישוב שאינו דתי לדון בנושאים דתיים ולהעלות את מחשבותיו על הכתב או לומר אותם בע"פ?
בקרב מדינות מערביות קיים חשש מפני הגנה על חופש הביטוי פן תופיע גרסה חדשה של פרשת הקריקטורות הדניות של הנביא מוחמד, אשר הציתה מחאה אלימה בעולם המוסלמי. בתחילת ינואר 2008, כך דווח בתקשורת, ננקטו אמצעי ביטחון חמורים בהולנד לקראת התקרבות מועד הקרנתו של סרט מבטא מסר ביקורתי כלפי האיסלאם, מציגו כפשיסטי וקורא להשמטת פסוקים מהקוראן. ממשלת הולנד הנחתה את ראשי הערים להעלות את רמת הכוננות כדי להתמודד עם אפשרות של עימותים אפשריים בין מוסלמים לנוצרים. משרד החוץ ההולנדי הורה לשגרירויות במזרח התיכון ובמדינות האיסלאמיות לנקוט בצעדי ביטחון להגן על משרדי הנציגויות. באתרים חיוניים ובתחנות ההסעה הציבוריות תוגברו כוחות הביטחון, הוענקה אבטחה ליוצר הסרט והודק הפיקוח המודיעיני על גורמים איסלאמיים קיצוניים.
פרשת הקריקטורות, השבה ועולה באלברטה, נוגעת בנשמת אפה של הדמוקרטיה הקנדית והדמוקרטיות המערביות בכלל. הכפפת הדמוקרטיה, וזכויות האזרח וחופש הביטוי במדינה לערכים דתיים עלולה ליצור מדרון חלקלק ומסוכן. אל לדמוקרטיות להיכנע לאיומי אלימות ועליהן לאחד מאמצים להתגונן מול איומים החותרים למוטט את ערכיהן. מאבקו של עזרא לבנט איננו עניין פרטי, אלא רלוונטי לכל אדם החרד לחופש הביטוי.