מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אומר כי כל מי שהדאגה לחלשים ולילדים חשובה לו צריך "להזעק ולהגן על בית המשפט העליון". קדמן אמר את הדברים בכנס באר שבע לשלום הילד שנפתח באוניברסיטת בן-גוריון - כך מספרת לנו כותרת ב-Nfc.
הד"ר קדמן מוסיף ואומר כי אין בכך למנוע מתיחת ביקורת על בית המשפט העליון.
אין ספק. חובה להגן על בית המשפט העליון, חובה להגן על כל בתי המשפט, חובה להגן גם על הכנסת, ועל הממשלה, ועם זאת, שלא כד"ר קדמן, היום אני בצד של הביקורת.
לפני כשנתיים עתרה המועצה המקומית של הישוב בית"ר נגד החלטת משרד החינוך לתת ארוחות חמות לילדים מסוג אחד, ולמנוע ארוחות מילדים מסוג אחר, כאשר ההבדל בין הילדים הוא המוסדות שהם לומדים בהם (ובפועל ההבדל הוא בהשתייכות סקטוריאלית של ההורים).
ואני הבנתי שיכולת אבחנה כזו יכולה להיות רק על בסיס:
- קצב התקדמות התוכנית ביישובים השונים (לא ניתן טכנית וכלכלית להפעיל כזו תוכנית בכל הארץ בשנה אחת)
- המצב הכלכלי של תושבי השכונות הנתמכות
- שהות התלמידים במוסד הלימודי מעבר לשעות הצהריים
כי בעסקנו בזכויות הילדים, אנו חייבים להסתכל מעיניו של הילד. ודאי השופטים שבנו, ועל אחת כמה וכמה השופטים העליונים. כי ילד רעב הוא ילד רעב, בלי כל קשר להשתייכות הסקטוריאליות של הוריו.
העתירה נדונה בפני השופט חשין, והוא המליץ להורי הילדים הרעבים להעביר את ילדיהם, למוסדות הממלכתיים או הממלכתיים למחצה, בהם מחולק המזון, אכן רעיון מקורי מאוד המפאר מאז את בית המשפט העליון לדורותיו.
העותרים הגישו בקשה לדיון נוסף, והנה חלק מנימוקי כבוד הנשיאה (אז השופטת ביניש) בהחלטתה לדחות את הבקשה לדיון נוסף:
"נציין עוד, כי מרבית טיעוני העותרת עוסקים בתוצאות המעשיות אשר לכאורה גורר עימו פסק הדין והעותרת מעלה בעתירתה טענות רבות נגד בית המשפט אשר יצר, לשיטתה, הפליה אסורה. טענות אלה, ככל שקשות הן, פתרונן אינו בפסיקתו של בית המשפט, המעוגנת בחקיקת הכנסת ובהלכה הפסוקה. חוק ארוחה יומית הוא יציר כפיו של המחוקק וביישומו של החוק רק על מוסדות חינוך שעליהם חל חוק יום חינוך ארוך פעל משרד החינוך כדין. הכנסת רשאית היתה, כמובן, לקבוע תחיקה שתחול על כלל הילדים בישראל ובכוחה לעשות כן תמיד. ואולם, בקשתה של העותרת כי בית המשפט ירחיב את תחולתו של החוק באופן הסותר את לשונו ואת תכליתו אינה בגדר סעד שבידי בית משפט זה להושיט לעותרת. כמו כן, בקשתה החלופית של העותרת כי בית משפט זה יבטל את חוק ארוחה יומית, בשל היותו מפלה, נטולת כל תכלית כשמדובר בחוק מיטיב המבוסס על עקרונות חקיקת החינוך בישראל. לפיכך, את טענותיה בדבר התוצאות המעשיות הנגרמות עקב חוק ארוחה יומית על העותרת להפנות לרשויות המתאימות."
אותו בית משפט אקטיביסט אשר אינו חס על אף אחד מחוקי המדינה, אשר מפיל את חוקי המדינה מפני זכויות יסוד של כבוד האדם וחירותו, מפני חופש הביטוי וחופש העיסוק, העוצר את פעולות צה"ל אשר נועדו לצמצם את ההרג ברחבי המדינה - נעצר פתאום כאשר קבוצת השוליים הנפגעת היא מקור לחיציה החדים של החברה הישראלית החילונית והמבוססת - החרדים - והפעם הקורבנות הם ילדיהם הקטנים של החרדים, אותם ילדים אשר הד"ר קדמן הוא לעתים מגנם האחרון.
לא, לא ציפינו שבית המשפט ישנה את החוק, אך ציפינו שככל שבית המשפט אכן צדק בהבנת החוק ובהבנת תכליתו - היה עליו לבטלו לחלוטין עקב חציית קווים אדומים מאד של חוקי היסוד (ויש לי ספק גדול אם בית המשפט אכן הבין נכונה את החוק, הספק העולה מהלשון הלוליינית של החוק ובייחוד מתכלית הלשון הלוליינות הזו, כפי שניכר באופן ברור ומובהק מקריאת הפרוטוקולים של ועדות הכנסת שעסקו בחוק).
עם כל הקושי, אנחנו נמשיך ונגן על בית המשפט העליון, גם אם יחליט החלטות שאינן לרוחנו, וגם אם נסבור שהחלטות כמו החלטות אלה הן החלטות מקוממות המעידות על איפה ואיפה בהפעלת הסמכויות של בית המשפט.
