כמה פעמים מצאתם את עצמכם נכנסים לוויכוחים אין-סופיים עם הילדים שלכם? אתה מבקש מהילד לכבות את הטלוויזיה והוא עונה שהוא "לא רוצה עכשיו"; את דורשת מהילדה להתרחץ כבר ולהיכנס למיטה, והיא אומרת "עוד מעט" ומציינת שאת בהחלט "אמא נודניקית". לפעמים, כשהילד לא עושה שום סימנים שאכפת לו ממה שאת מבקשת ממנו, את מנסה לעבור לאיומים: "תענה כשמדברים אליך! כל הזמן אתה עושה מה שאתה רוצה ונמאס לי כבר לריב איתך. חכה כשאתה תבקש ממני משהו - אז גם אני אתנהג ככה!" אבל הילד לא עונה, ככל הנראה הוא אפילו לא מקשיב לדברי אמו וממש לא מתרשם מהאיום.
כל הסיטואציות הנ"ל מתארות מאבקי כוח בין הורים לילדים. כשהורה יוצא מהכלים, צועק ומאיים - הילד מבין שהוא חזק מאוד מכיוון שהצליח להוציא את ההורה משליטה. אם ההורים אינם מזהים את התהליך הזה - הילד רק הולך ומשתכלל. מאבקים אלו נפוצים במשפחות רבות והתפתחו לבעיה הגדלה בקצב מדאיג. התוצאה היא שההורים הופכים להיות נטולי סמכות ותשושים מוויכוחים וממריבות. בהתאם, הילדים עושים ככל העולה על רוחם ומשלמים את מחיר חוסר הגבולות ואווירת הקרב במשפחה במסגרת בית הספר ובעתיד במעגלים החברתיים השונים בחייהם.
תשאלו את עצמכם ביושר כמה פעמים הייתם כל-כך מתוסכלים, שכבר העדפתם לוותר רק כדי שיהיה שקט בבית? לא חייבים להיות לכודים בתסבוכת הזו. בהחלט אפשר להתנהג בדרכים שישפרו את המצב:
מה כדאי לעשות: - להבין שיש לנו ילד שרוצה להחליט ולקבוע, ולכן נעודד אותו לבחור מתוך אפשרויות שמתאימות לנו ולגילו. לדוגמה: ילדה בת שלוש הנוהגת להוציא את כל הבגדים מהארון מדי בוקר כדי לבחור מה ללבוש לגן - ומוציאה את הוריה מהכלים תוך כדי התהליך. נאפשר לה לבחור מתוך שתי אפשרויות בלבד.
- תוך כדי ההתמודדות עם הילד ברגע משברי, נסביר לילד מה בכוונתנו לעשות. לדוגמה, נאמר לו: "כשאתה קם מהמיטה - אני אחזיר אותך. כשאתה צועק - אני הולך לחדר השני".
- לאפשר לילד לעזור לנו ולהעניק לו חיזוקים חיוביים על מאמציו. להראות לילד את עוצמתו כשהוא מועיל לעצמו, למשפחה ולזולת.
- לחשוב על השלכות מתאימות להתנהגות לא ראויה. לדוגמה, הילד נשכב בקניון, צורח ובוכה כי סירבנו לקנות את מה שהוא ביקש - בתגובה, נחזור הביתה.
- הילד הכוחני מוציא מאתנו כעס רב ודברי ביקורת. יש לגלות אהבה, לחבק ולנשק ללא קשר למעשיו.
מה לא כדאי לעשות: - גם כשהילד מוציא אתכם מהכלים.
- הפחיתו את השימוש באיומים כלפי הילד.
- אל תשוו את ילדכם לילדים אחרים.
- אל תכריזו שאתם קובעים מה לעשות.
- אל תשפטו את אישיותו של הילד, אלא את מעשיו.
אנחנו יכולים להחליט שהיחסים במשפחה חשובים ומחיר האווירה של מאבקי הכוח גבוה מאוד. בשורה התחתונה - כולנו מפסידים. אפשר בהחלט לשנות את הדפוסים ולהיעזר בקבלת הדרכה אישית או קבוצתית.
