X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
אירועי אוקטובר, ועוד עשרות אירועים אחרים, היו צריכים להוריד את האסימון בתודעתם של כל היהודים. אלא שאצל (חלק מ-) השמאלנים, האסימון ממאן לרדת. עקב "פגם" גנטי, החריץ המטפורי בתודעתם, צר מדי, ולכן הוא תקוע
▪  ▪  ▪

שלושה עשר אזרחים הרוגים בהפגנות - זה הרבה מאוד. אין בעולם מדינה דמוקרטית שתעבור לסדר היום, מול נתון כזה. שלושה עשר הרוגים בדיכוי מרד - גם אם זה נשמע פרובוקטיבי - זה לא הרבה. שלושים אלף מורדים פלשתינים שילמו בחייהם בירדן, בגין ניסיון מרד בספטמבר 70. מה שהיה כאן באוקטובר 2000, היה (מיני) מרד. מי שלא מבין את זה, לא יודע איפה הוא חי.
ולפני שאני ממשיך, הערה ארוכה. אני יודע: אסור לעשות הכללות! את ערביי ישראל אני מחלק לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה מעוניינת, כך אני משוכנע - להתערות בין היהודים ואפילו לשרת את המדינה. הקבוצה השנייה יושבת על הגדר, והשלישית עוינת. גודלה של כל קבוצה אינו נהיר לי.
נחזור לעניין ההפגנות. לא צריך להיות סוציאליסט כדי להבין שלכל ההפגנות באשר הן, יש אפיון: הן מכילות מסר. אין דבר כזה הפגנה בלי מסר. כל מי שרואה הפגנה, מזהה מיד שמדובר בהפגנה. באוקטובר 2000, לא ראינו הפגנות. מה שראינו היה: מרד שהתפשט כאש בשדה קוצים נגד כוחות הביטחון, במשך עשרה ימים. אלו לא הפגנות.
בדיוק באותו זמן שחיילי צה"ל יצאו להדוף את האינתיפאדה השנייה, פתחו פורעים ערבים במתקפה על היהודים. ראינו אותם בטלוויזיה. הם נראו בדיוק כמו אויבינו הפלשתינים: רעולי פנים, אלימים מאוד, עם דגלי החמאס והחיזבאללה. האלימות כללה ידויי אבנים, בקבוקי מולוטוב, הצתת בנקים, תחנות דלק וחסימת עורקי תחבורה ראשיים. והמסר?: "איטבאח אל יאהוד" (נשחט את היהודים), ו-"בדם ואש נפדה את פלשתין".
למרות הסימנים הברורים, חלק מהיהודים (ביניהם חברי ועדת אור) לא מסוגלים להבין את נקודת המוצא של הסכסוך. היא בהירה כמו ירח מלא בליל קיץ. הפלשתינים טוענים שהיהודים גזלו את אדמתם, ועד שזו לא תושב לבעליה החוקיים, שקט לא יהיה. השייח' ראאד סלאח מעודד את חסידיו באמצעות הקביעה ש"ישראל היא אפיזודה היסטורית, בדיוק כמו הצלבנים, הטורקים והאנגלים".
אירועי אוקטובר, ועוד עשרות אירועים אחרים, היו צריכים להוריד את האסימון בתודעתם של כל היהודים. אלא שאצל (חלק מ-) השמאל, האסימון ממאן לרדת. עקב "פגם" גנטי, החריץ המטפורי בתודעתם, צר מדי, ולכן הוא תקוע. התוצאה: פרשנות ורודה של המציאות.
לאלה אני רוצה להביא שני ציטוטים (מתוך אלפים), ואנקדוטה אחת, שאולי ירחיבו טיפה את החריץ. הציטוט הראשון מיוחס למי שהצהיר לא פעם על נכונותו להיות שאהיד למען מסגד אל-אקצה, הח"כ והאסיר הביטחוני לשעבר עבד אל מאלכ דהאמשה. בראיון לעיתון "קול אל-עראב" הוא אמר: "ירי הקסאם על שדרות- מוצדק"! ו- "חטיפת החייל גלעד שליט היא פעולה לגיטימית ומכובדת" (nrg ,08.07.06). יום למחרת, החרה החזיק אחריו, ח"כ ואסל טאהא, שבמהלך צ'ט שקיים עם גולשים ערבים, הוא התפאר בגין חלקו בחטיפת גלעד שליט: "אני זה שהצעתי לפלשתינים לחטוף חייל", הוא הודה.
והאנקדוטה שאני מדבר עליה, מתייחסת לנער ראמי עארה, אחד מאותם שלושה עשר צדיקים שנהרגו בדיכוי המרד באוקטובר 2000. ובכן, הורי הנער, הזמינו אליהם הביתה טלוויזיה לעשות עליו כתבה. צוות עם הכתב צבי יחזקאלי (שעבד באותם ימים בערוץ הראשון), הביאו למשלמי האגרה כתבה על נער "שוחר שלום" (23.02.01).
המצלמה שוטטה על הקיר בחדרו, וזה מה שהיא קלטה: פוסטר של צ'ה גווארה (שזה בסדר), פוסטר של מסגד אל-אקצה (שגם זה בסדר), פוסטר של סדאם חוסיין (בימים שבישראל היו בטוחים שהוא מכין לנו פצצה), ו... מפת פלשתין הגדולה מהים עד הירדן, שבמרכזה קלצ'ניקוב. ישראל לא קיימת, והקלצ'ניקוב הפלשתיני, עם עזרה מהצורר העירקי, אמורים לעזור במחיקתה.
על הנאמר לעיל, חייבים להוסיף שתי עובדות, שיש ביניהן קשר. הראשונה: (עדיין) לא שמענו מהנהגת הערבים בישראל קריאה לאירן, להפסיק את פרויקט הגרעין (שמסכן גם אותם), והעובדה השנייה: כל הח"כים הערבים מסרבים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. מסקנתי חד-משמעית: אירועי אוקטובר היו הפרומו. הסרט האמיתי לפנינו.
(שורות אלה מכוילות לאותם יהודים עם החריץ הצר, בתקווה שעוד חריצים יתרחבו ועוד אסימונים ירדו. הכרה במציאות, היא צו השעה...).

תאריך:  14/02/2008   |   עודכן:  14/02/2008
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הבעיה מתחילה מהחריץ
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב הודעה 
1
100% צודק!!!
shimshon  |  14/02/08 13:14
2
חריץ----מלכודת מילים
א .פובליציסט  |  14/02/08 15:45
 
- על דבר אחד אין מחלוקת-אתה טפש
שרון ר.  |  14/02/08 18:13
3
גם עם תכתוש
פנחס  |  14/02/08 17:12
4
לא צודק ב-100% צודק במיליון
טהורת המידות  |  14/02/08 18:43
5
EN HARITS YETSIA HAPGAM SOLANI
ELKRIEF  |  15/02/08 00:31
6
למפלגת "התקוה" יש פותחן חריצים ל"ת
הניה  |  15/02/08 16:52
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ד"ר אורי קניג
אם אתם סובלים מסימן אחד או שניים, אין הדבר מעיד כלל כי אתם סובלים מחרדות, אך אם מצאתם שלושה סימנים או יותר, הייתי יותר ממליץ ללכת ולעבור אבחון אצל אנשי מקצוע, כי לזמן באיתור התופעה קיים משקל רב
הרצל חקק
מילים טובות על ספר שירה טוב ונפלא: באוניברסיטת בר-אילן העניקו השנה את פרס ורטהיים היוקרתי לשנת תשס"ח למשורר אלחנן ניר על ספר שיריו הראשון 'תחינה על האינטימיות'. בטקס המכובד נכח קהל של אוהבי שירה, וחשוב להביא לקהל הקוראים את ייחודה של שירה זו, שירה הנוגעת בעצבים החשופים של הזהות היהודית, של המציאות הישראלית
איתמר לוין
הכהן הגדול לבש בגדים עשויי זהב ומיטב הבדים, למרות שתורת ישראל מטיפה לצניעות וענווה. היתה לכך סיבה ברורה
ראובן לייב
מחירה של בובה מתחילת המאה הקודמת, שעלתה באותה תקופה כמה אגורות שחוקות, מרקיע כיום שחקים    בובות שנשתמרו ממחצית המאה ה-19, נמכרות כיום לאספנים בסכומים אסטרונומיים המרקיעים, לעיתים, עד 50 אלף דולר לבובה
יאיר להב
מלבד שלוש ארוחות מרכזיות: בבוקר, בצהריים ובערב, יש להקפיד על ארוחות ביניים קלות כמו תפוח, מעדן או חטיף וגם על שתייה מרובה של מים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il