על לבושם המסורתי נתכנסו ובאו מנהיגי העדה האתיופית לכנסת ישראל, לטקס השבעתו של חבר הכנסת השני מבני העדה, שלמה מולא. מולא נכנס לכנסת ישראל לאחר פרישתו של אביגדור יצחקי ממפלגת קדימה, האחרון, אם להסתמך על הצהרותיו, לא יכל עוד לסבול את ההנהגה ואת הסבך הבירוקראטי.
"הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות", אומר משפט ידוע. רבים מחברי הכנסת נכנסו למשכן עם אג'נדה ברורה ונכנעו לביורוקרטיה מסואבת. מלבד אידיאולוגיה ברורה צריך חבר בכנסת ישראל להצטיין בנחישות וכוח רצון, לא פעם יידרש ממנו להזיז הרים בכדיי לקדם עקרונותיו.
כדי להתריע בפני מולא על הצפוי לו, אמרו חברות הכנסת עמירה דותן ורונית תירוש לח"כ הטרי כי הוא צפוי להיתקל בלא מעט מכשולים. "העיקר שהעשייה שלך לא תיפסק בגלל שנכנסת לכנסת", הזהירה תירוש, שיודעת משהו על יחסי הגומלין ממשלה-כנסת.
בדרכו של מולא לחקיקת הצעות חוק חברתיות יעמדו פקידי אוצר, נהלים ומוסכמות, ואם לא ישבר בדרך העקלתון, יוכל להכניס חוק לספר החוקים באמצעות עבודה סיזיפית ומתמשכת שאינה מציעה פיתרונות קסם.
ברמה ההצהרתית מולא הבין זאת. בפתח דבריו הבטיח לקדם את ענייניה של העדה האתיופית ומגזר העולים בכלל. "האמינו לי אני יודע להיות גם חצוף ובמקומות האלה הדבר הזה נדרש לעתים. אעשה זאת בדרכי ולא אסטה ממנה" - הבטיח מולה, חבר סיעת קדימה.
לקדימה, כמפלגת "תפוס כפי יכולתך", המנסה לפנות למספר הבוחרים הגדול ביותר, נטייה לקשט את רשימתה לכנסת באישי מחמד. רשימתה לכנסת תכיל דרוזי, עולה מרוסיה, עולה מאתיופיה, מתנחל וגם כמה נשים. הללו יתנו לרשימה לגיטימציה ציבורית כמראים לציבור: לכל אחד מקום ברשימתנו הפלורליסטית. מולא הצהיר כי "לכל מגזר צריך להיות נציג בכנסת ישראל", אך חלילה לו מלהיות "אתיופי המחמד" החדש בכנסת ישראל, לא זה מה שבני העדה צריכים ולא זה מה שהציבור רוצה.
אולי באופן סימלי, הוא נכנס בשערי בית הנבחרים אחרי פרסומים אודות "אפרטהייד בפתח-תקוה", במסגרתו הופרדו ארבע תלמידות יוצאות אתיופיה מהיתר, ורוכזו בכיתה מיוחדת אחת. ארבע התלמידות שובצו בכיתה בקצה המסדרון. הוחלט כי את כל מקצועות הלימוד ילמדו ממורה אחת, נקבעו להן שעות משלהן להפסקות, והן אפילו הוסעו הביתה במונית מיוחדת - ובלבד שלא "יתערבבו" יתר על המידה בין שאר התלמידות.
לצערנו, לארגונים שפועלים למען בני העדה האתיופית בארץ מגיעות מאות תלונות בשנה על יחס מפלה וגזעני, אשר ממחישות שלא מדובר בתופעה נקודתית אלא בתופעה רחבה יותר, הדורשת טיפול שורש לפני שיהיה מאוחר מדי. כך, לדוגמא, פורסם בגאווה באתר אינטרנט של בית ספר בצפון הארץ כי "במוסד החינוכי כמות קטנה של ילדים אתיופים". במקרה אחר, בגן חובה בדרום, הוצאו ילדים אתיופים מהגן כי הוריהם של הילדים האחרים מחו על כך שמספרם גבוה מדי.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור המועסקים מקרב יהודי אתיופיה עומד על 76.15% מכוח העבודה, לעומת 89.7% משיעור המועסקים בכלל האוכלוסיה. 3,000 מהמועסקים הם בעלי השכלה אקדמית, אך חלקם הגדול מועסק בפרויקטים הקשורים לקהילה, ולכן גם נתון זה לא מצביע על השתלבות בשוק העבודה.
למרות השיפור שחל בשנים האחרונות ברמת ההשכלה של יוצאי אתיופיה, קיים עדיין פער ניכר בינם לבין האוכלוסיה היהודית הכללית. כך לדוגמא, ל-43% מהנשים בגילאי 26-30 אין השכלה תיכונית. זאת, בהשוואה לאחוז אחד בלבד מהנשים באוכלוסיה היהודית.
שילובם המוגבל של עולי אתיופיה בתעסוקה, ביחד עם הצורך לפרנס משפחות גדולות (ל-60% מהמשפחות חמישה ילדים או יותר, א.ב) משפיע על מצבם הכלכלי. הכנסתן הנמוכה של ההורים משפיעה על יכולתם לטפל בצרכים החומריים של ילדיהם. רבים מההורים (45%) אינם יכולים לרכוש לילדיהם מוצרים בסיסיים כגון ציוד לבית הספר (ליפשיץ, נועם וחביב 1998).
על-אף מדיניות ממשלתית מוצהרת של פיזור העולים, מתגוררים יוצאי העדה בריכוזים גדולים יחסית ובמספר קטן של יישובים, רבים מהעולים מצאו דיור קבע בשכונות וביישובים שמעמדם החברתי נמוך (קריית-מלאכי, נתיבות, אופקים וכו'). המגורים ב"גטאות" ובעיות הקליטה האחרות שהוזכרו בכתבה זאת מהוות פרומיל מהבעיות בשטח ומולא יודע זאת.
הרזומה איתו הוא מגיע לכנסת ענף. הוא מכיר את בעיות קליטת בני העדה על בשרו. מולא כיהן כמנהל אגף עולי אתיופיה בסוכנות היהודית, ממונה ארצי על קליטת עולי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה ועוד. כפועל יוצא מקורות חייו ימלא תפקידים בוועדת העליה והקליטה, ובוועדות לקידום מעמד האישה, הכנסת והוועדה לפניות הציבור.
"צמחתי מתוך עשייה ולא משום מקום אחר. אני חושב שרק דרך הפוליטיקה אפשר לשנות דברים. האמנתי בזה ואני מאמין בזה ובאתי לעסוק בנושאים חברתיים. באתי מטעמים חברתיים, שבמדינה כמו ישראל חשוב לקדמם, אם לא נעשה זאת, המגזרים שאותם אנו מייצגים עשויים להיפגע פגיעה אנושה". למולא אסור להיות פוליטיקאי המחמד של אף אחד, רבה המלאכה המשחרת לטיפולו. הצלחתו תהיה גם הצלחתנו אנו. רק אל תהיה אתיופי מחמד.
