הפקודה ניתנה מגבוה: נוע, נוע! על כוחות הצבא - הורה הצו - לחצות את הגבול ולהכות בטרוריסטים בלי רחם. להרוס עד היסוד את בסיסיהם ולחסל אותם. היחידות שעטו פנימה - חי"ר ושיריון. חצו את הגבול והחלו בפעולה נרחבת נגד האויב. מאות מקרב המורדים נהרגו. כמה עשרות נפלו מקרב חיילי הצבא התוקף, שבפעולה קרקעית מאסיבית שארכה כמה ימים - קטעו ולו באופן זמני את פעילות המורדים הכורדיים.
זה לא ארע ברצועת עזה. זה היה בצפון עירק. השלטון הטורקי, שמוטרד מזה זמן רב מגילויי בדלנות במזרח המדינה, בעידודם של הכורדים במדינה השכנה, לא עשה חשבון ולא היסס. הפקודה לצבא ניתנה באופן חד-משמעי ותקיף - ויזדעק לו העולם וירים קול. אז מה? אבל העולם כמובן לא הזדעק ולא רגש. ב-בי.בי.סי. כמעט לא דיווחו, בסי.אן.אן. כלל לא גינו.
אנחנו, אומרים הטורקים, נעשה מה שנראה לנו נכון לעשותו, מה שטוב לטורקיה ולביטחונה. נשמור על שלמות המולדת, נגן על אזרחינו מפני פעולות מרי ובדלנות, נגד ניסיונות לקרוע שטחים נרחבים בדרום-מזרח המדינה הטורקית ולצרפם לטריטוריה הכורדית בצפון עירק. רק אנחנו, הטורקים, יודעים מה טוב לאינטרסים שלנו. בהתאם לכך ננהג ונפעל.
אף כי הכורדים הם עם לכל דבר ועניין - רק שאין לו עצמאות ולא "יחסי ציבור" במערב - את הטורקים עובדה זו מעניינת כקליפת השום. הגאווה הטורקית, התודעה הלאומית הטורקית, שלמות המולדת הטורקית - עומדים מעל לכל. טורקיה מעל לכל. מי שיעז לכפור במרות הטורקית וינסה לכונן שלטון בדלני-עצמאי על חלק מן הטריטוריה הטורקית, לא ימלט מנחת זרועו של הצבא הטורקי. שיעשה זאת - אבל לא על חשבונה של טורקיה הגאה ולא בתחומה.
הטרגדיה הכורדית שוב באה לידי ביטוי מר וכואב בשבוע שעבר. עם שמנסה מזה עשרות שנים לכונן לו עצמאות בטריטוריה שבה שוכנים עריו וכפריו, חלקה באירן, חלקה בעירק וחלקה בטורקיה. אף לא אחת ממדינות-ענק אלה אינה מאפשרת להם להגשים את החלום הלאומי, אינה מוותרת לטובת העניין הכורדי על סמ"ר אחד משטחה. במיוחד הטורקים שומרים בקנאות שאין כמוה על שלמות ארצם, פוקחים עין על כל תנועה חשודה של "הטורקים ההרריים" (כך מכונים רשמית הכורדים אזרחי טורקיה) ומדכאים ביד קשה כל שמץ של מרדנות.
הטורקים עירנים לכל ניסיון של חדירה משטח עירק לגבולם, במטרה להתסיס את האחים הכורדים בשטח טורקיה. זה פשר הפעולה הצבאית של השבוע שעבר. היחידות הטורקיות פלשו במלוא העוצמה לעירק, היכו בעושי הצרות, לימדו שיעור מר את מי שמתגרה בשלטון הטורקי, וחזרו הביתה - עד לפלישה הבאה לעירק, כי תבוא.
בדרום מערב הנגב שורר מצב חמור מזה שבגבול טורקיה-עירק. מעבר לגבול משגרים הטרוריסטים הפלשתינים זה שבע שנים ויותר רקטות, טילים ופצצות לשטח ישראל. הם עשו זאת עוד בעת שישראל שלטה ברצועה והגבירו תוקפנותם לאחר ההינתקות והפקרת השטח באופן חד-צדדי לשלטון החמאס. השטח שייך להם, אבל הוא מנוצל למטרה אחת בלבד - לתוקפנות נגד ישראל ולפגיעה בישראלים.
היש עוד בעולם מדינה שהיתה מרשה התגרויות כאלה נגדה בלי לשים להן מיידית קץ? היש עוד מדינה שהיתה מתלבטת כל-כך, ממתינה ולא פועלת כדרוש, מלבד "דגדוגים" אוויריים וקרקעיים ספוראדיים - תקופה כה ארוכה?
ישראל איננה טורקיה. ישראל איננה ששה לצאת אלי קרב. עד לסוף השבוע היא לא גילתה נחישות מספקת כפי שנהגה בזמנים אחרים עם מנהיגים אחרים. אל יום הקרב בשבת, שגבה מצה"ל שני חללים, נגררה ישראל בעל כורחה. עתה לא נותרה ברירה אלא לעבור מפעולות מהוססות למערכה קרקעית רחבה.
ראש הממשלה ושר הביטחון ביקרו לא-מכבר בנפרד בטורקיה. המטרה היתה לתחזק את היחסים עם המדינה המוסלמית והלא-ערבית הזו, שיודעת לשמור בקנאות על עצמאותה ושל שלמותה. מה חבל שלא למדו בביקוריהם את השיעור הטורקי כלפי מי שמאיים על המדינה וריבונותה, שיעור שהופגן קבל עולם בשבוע שעבר בפעולה הקרקעית רחבת ההיקף, המהירה והמכאיבה, שביצע הצבא הטורקי מעבר לגבול.
אילו עשו "שעורי בית" בעקבות ביקוריהם באנקרה, לא היו אהוד-את-אהוד משתהים בהנחיה המתאימה לצה"ל עד לנפילת ה"גראדים" על אשקלון, ומורים לצבא כבר לפני כמה שבועות לצאת למלחמת-שלום-שדרות, לפרוץ לרצועה ולהשמיד את כל תשתית החמאס והג'יהאד.
האויב הפלשתיני, בהתקפותיו המחמירות מיום ליום ומשעה לשעה, בעזות המצח שלו, בתעמולת השקרים שלו, כפה על ישראל את המהלך הצבאי של סוף השבוע וגם את המהלך הגדול הבלתי נמנע, שכנראה יבוא לאחריו.
עתה ראשי הדרג המדיני לא יוכלו להימלט ממהלך "טורקי" במלוא משמעו. צה"ל כבר נמצא בפנים, בלחימה לכל דבר. יש אפוא להרחיב את הכניסה שנעשתה בסוף השבוע לפעולה קרקעית ואווירית לרוחבה ולעומקה של הרצועה המאיימת, לבצע את הדרוש, את מה שצה"ל יודע לעשות וצריך לעשות, והעיקר - לא לפחד כלל!
המשימה היא להכות עד חורמה בחמאס ובשאר הטרוריסטים והפעם עד להשלמת המלאכה, ולהתעלם מגינויי העולם. לפחות למדינה המוסלמית ששמה טורקיה לא תהיה סיבה לגנות את ישראל.
