צה"ל נכנס שוב לעזה. לכאורה הפתעה גדולה. הובטח לעם היושב בציון שהבריחה מגוש קטיף, הבריחה מן השומרון, הבריחה מלבנון, והקמת גבולות בטוחים ומוכרים יספקו את הערבים, יספקו את הגויים, ויתנו לנו את הלגיטימציה להגן על היהודים.
מתברר שאין הפתעות. הבריחה הזמינה מרדף, ההינתקות הזמינה טילים, והלגיטימציה לפעולות הגנה לא קיימת. ליהודי מותר לספוג, מותר למות, אסור לו להתגונן, ואסור לו לילל, אלא באופן סמלי.
כיום גוברים הקולות, במיוחד של ראש האופוזיציה, שיש לשאוף להכרעה. המועמד להכרעה הוא החמאס. השאלה היא, מדוע? במה חטא החמאס שצריך להכריע אותו, ומה בצע לנו בהכרעתו.
החמאס הוא המייצג הלגיטימי של העם הערבי היושב בציון. הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות למהדרין ומעולם לא הסתיר את מטרתו: השמדת המדינה היהודית על תושביה. העם הערבי היושב בציון התחייב לאמנת החמאס. לכן הכרעת החמאס משמעותה הכרעת העם הערבי היושב בציון.
כיצד מכריעים עם? ישנן שתי דרכים. האחת, נטילת הריבונות ממנו במקום בו הוא יושב. השנייה, העברת אותו עם למקום אחר. נטילת הריבונות מחייבת הרס כל המוסדות הריבוניים, כולל צבא משטרה, משפט וכל הסמלים הריבוניים. העברת עם? זה ברור, זאת עשו לנו הרומאים, זאת עשו האירופים לאינדיאנים, וזה מה שעשו הערבים ליהודים שגרו ביניהם 1,300 שנה.
מדינת היהודים החליטה לא לעשות אף אחת מן הפעולות הללו. גם ראש האופוזיציה איננו רוצה לעשות אף אחת מאלו. לעראפת הארכי-טרוריסט קרא ידידי, וקידם עוד את ריבונותו בציון. הערבים, לא רק שלא הועברו למקום אחר, כל ממשלות ישראל מאז איוולת אוסלו משתדלות בכל יכולתן למסור עוד ועוד חלקי מולדת לעם המיוצג נאמנה על-ידי החמאס. מילא ממשלות ישראל, גם מערכות המשפט, התקשורת המשטרה והצבא משתדלות ככל יכולתן להיפטר מכל סנטימטר חסר ערך בארץ ישראל חסרת הערך. ועכשיו, רק בשל כמה גראדים עלובים על אשקלון הם קופצים ודורשים הכרעת החמאס. למה, מה קרה? האם אשקלון היא מכורתנו? או אולי עיר פלשתית מקדמת דנא. האם אשדוד מקור מים חיים של העם היהודי? ואם אשקלון הפלשתית שלנו, אולי גם עזה הפלשתית שלנו?
הכרעת החמאס ללא שינוי יסודי בתודעה הישראלית הוא מעשה חסר ערך. פעולה חטיבתית, אוגדתית, גייסית, על עזה לא תשנה דבר, ואולי אף תותיר את איום הטילים על כנו. רק שלילה מוחלטת של ריבונות ערבית בארץ-ישראל יכולה להביא להכרעת החמאס. ללא פרוק בלתי הפיך של כל הסממנים הערביים לריבונות בארץ ישראל, כולל אש"ף, פתח, ועדת המעקב, והתנועות האיסלאמיות למיניהן, הכרעת החמאס היא חסרת ערך, ואף תוביל להתחזקות העם הערבי היושב בציון.
ללא הסכמה תוך יהודית כי לעם היהודי הבעלות הבלעדית על ארץ ישראל, אין ערך להכרעת החמאס. כל עוד השינוי הזה מצוי בחלומות באספמיא של מעט הציונים שעוד נותרו בארץ, חבל על כל חייל שנשלח לעזה או לבנון, מלחמתם ומותם לשווא.
הגיעה העת לאמץ את החמאס אל לבנו ולומר: צדקתם. עכשיו ניקח את האמנה שלכם, ורק נחליף את הנושא והמושא. מחיקה מוחלטת של כל סממני הכיבוש הערבי בארץ ישראל, ורק אז, כאשר הארץ תשקוט ארבעים שנה נדבר שוב על הודנא.
