X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מה עניינה של המדינה מהו הרכב הבעלות בזכיין של ערוץ טלוויזיה מסחרי? בקצב הזה, הביורוקרטים יקבעו מי יהיו הבעלים של מחלבות וחברות תרופות
▪  ▪  ▪

שר התקשורת, אריאל אטיאס, זימן אליו בבהילות את מו"ל הארץ, עמוס שוקן. "שמעתי שאתה מחזיק ביותר מ-51% ממניות העיתון השלישי בגודלו בישראל", אמר השר בסבר פנים חמורות. "זה לא תקין. אני דורש שתכניס מיד שותף ותרד ללא יותר מ-51% מהמניות".
תסריט דמיוני, כמובן, שלא לומר בדיוני. הרי הארץ היא חברה פרטית, וככזו - בעליה חופשיים לקבוע כמה יחזיקו והאם ומי יהיו שותפיהם. יתרה מזו: הארץ היא חברה העוסקת בעיתונות, ולא יעלה על הדעת שגוף שלטוני יתערב בקביעת בעליה של חברה כזו.
אם זה מובן מאליו, מדוע יכול המחוקק לקבוע את שיעורי האחזקות של הבעלים השונים בזכייני ערוצי הטלוויזיה המסחרית? מדוע יכול הרגולטור להודיע למוזי ורטהיים, שהעסקה בה הוא רוכש את מניותיו של חיים סבן בקשת נוגדת לכאורה את החוק?
יש הקוראים ליו"ר הרשות השנייה, נורית דאבוש, להעמיד את ורטהיים במקומו ולמנוע את העסקה עם סבן. כל עוד זה החוק, ודאי שזה נכון. איש אינו רשאי לעבור על החוק, גם אם החוק מטופש - בין אם בראייה סובייקטיבית ובין אם בראייה אובייקטיבית. אך כפי שאמר ויליאם שייקספיר לפני מאות שנים: "אכן, זהו המנהג, אך מוטב היה לו אילו לא נוצר".
כל בעלי זכיונות הטלוויזיה המסחרית בישראל הם גופים מסחריים, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים. במדינה מערבית, דמוקרטית וליברלית, לא יעלה על הדעת שהשלטון יתערב בהרכב הבעלות בגוף מסחרי, אלא אם כן מדובר במשאב לאומי חיוני דוגמת חשמל או מים. וטלוויזיה, עם כל הפופולריות שלה, רחוקה מלהיות משאב לאומי חיוני.
אם המדינה חוששת מפני ניצול לרעה של כוחו של זכיין הטלוויזיה, ניתן להציע לה שורה של תחומים אחרים, בהם ניצול לרעה שכזה יהיה חמור הרבה יותר. למשל: מאפיות הלחם. למשל: המחלבות. למשל: יצרני התרופות. האם המדינה אינה צריכה להבטיח שמאפיית אנג'ל, תנובה או טבע לא יפלו חלילה לידיים עוינות או לידיו של מי שיסחט את הציבור ויפגע בו?
הסיבה היחידה בעטיה יכולה המדינה להתערב בנעשה בטלוויזיה המסחרית, היא שפעילותן נמכרה בזיכיון משום שהיא מחייבת הענקת תדרים. מכל בחינה אחרת, אין שום הבדל בין ערוץ 2 לבין ידיעות אחרונות. שניהם אמצעי תקשורת המוניים רבי השפעה, שניהם נהנים ממעמד מקצועי ומסחרי מוביל. לכן, המסקנה חייבת להיות שכשם שאין המדינה יכולה להתערב בהרכב הבעלות בעיתון, כך אין מקום שתתערב בהרכב הבעלות בטלוויזיה.
אותו דבר נכון גם לגבי תכני השידורים. למרות כל המגבלות וההנחיות וההוראות, בסופו של דבר מעדיפים לפחות חלק מן הזכיינים לשלם קנסות ולשדר את מה שמכניס להם יותר כסף. נכון, במקרים רבים התוצאה רדודה ומעצבנת. נכון, זו פגיעה ביוצרים הישראלים. אך מה לעשות - זהו טבעו של שוק חופשי, והוא עדיף בהרבה על כל צורה של רגולציה.
ושוב: תארו לעצמכם שהמדינה היתה מכתיבה לעיתונים מה יהיה משקל התחקירים, מה יהיה משקל חדשות החוץ ומה יהיה משקל השעשועונים. סביר להניח שהיינו שומעים קול זעקה רמה, ובצדק. אך אותם עיתונים סבורים, שהמדינה צריכה לעשות בדיוק את זה למתחריהם בטלוויזיה.
צריך להדגיש כאן, שאיננו מדברים על מצב בו אמצעי תקשורת מסוים הופך למונופול. במקרה כזה, צריכים לחול עליו כל הדינים שחלים על כל מונופול אחר, כדי להבטיח שהציבור לא ייפגע בשל עוצמתו של המונופול. אך אין לזה שום קשר לשאלת הבעלות באותו גוף.
נניח שמאן דהוא שולט לבדו בערוץ טלוויזיה והוא מנצל זאת על-מנת לשדר סרטים פורנוגרפיים או תעמולה אנטי-ישראלית. אז מה? זהו המחיר של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. אם התכנים לא ייראו לצופים, הם יכולים בקלות ללחוץ על כפתור אחר בשלט. ואם הצופים ילחצו על השלט, המפרסמים ילחצו מהר מאוד על פקודת "עצור". פשוט מאוד.
כל עוד אנו חיים לשמחתנו במדינה דמוקרטית הדוגלת בשוק חופשי, אל לה למדינה להתערב בנעשה במגזר העסקי, אלא על-מנת להבטיח אינטרסים ציבוריים חיוניים או במקרים של כשל שוק חמור. זה איננו המצב בטלוויזיה המסחרית. די לנו בהרס שהביאה ההתערבות הפוליטית על הערוץ הראשון; הניחו את שאר הערוצים לנפשם.

הכותב הוא מנהל הפרסומים בלשכת רואי חשבון. המאמר משקף את עמדתו האישית בלבד.
תאריך:  04/03/2008   |   עודכן:  04/03/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כאשר תנוח המוזי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
לוין צודק-הלוואי שיהיה הגיון
ש.ר  |  4/03/08 11:27
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב ליבוביץ
אוהבים את זר הפרחים שלכם עד כדי כך שלא תהיו מוכנים להשליך אותו כשיגיע הזמן? בעזרת המדריך הקצר שלנו לא תצטרכו. ע"י מספר פעולות פשוטות תוכלו לייבש את הפרחים האהובים עליכם ולהחזיקם עוד שנים רבות
עו" אלי דורון, עו"ד יפעת גוטמן
לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר בלקוח שהוא גוף בעל אופי ציבורי או מעין ציבורי, שמקור משאביו נובע מכספי הציבור
ראובן לייב
מסעדת הצמרת הוותיקה טאבולה שומרת, עדיין, על מסורת קולינרית בת 12 שנה, של מיטב מעדני המטבח האיטלקי
עו"ד משה גולדבלט
תהלוכות הניצחון של החמאס בתום הסיבוב הנוכחי מוצדקות לאור בחינת המטרות שהציב לעצמו. שלטונו בעזה יציב והתחזק. אבו מאזן עצמו מציע שהוא יתווך בין ישראל לארגון ובכך ויתר למעשה על המנהיגות
יוני בן מנחם
מערכת ההסברה הישראלית נכשלה פעם נוספת. הכישלון מחייב הקמה מהירה של מערך הסברה לאומי עם משאבים רבים כדי לשפר את תדמיתה של ישראל. אי אפשר לצאת למבצע צבאי נרחב ברצועה ללא מערך כזה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il