במוסף סוף השבוע של עיתון מאוד נפוץ כתב עיתונאי מאוד פופולרי כך: "... חוק החנינות קובע שהנשיא יכול לתת חנינה על דעת עצמו גם ללא בקשה. למשל במקרה של אדם שעבר עבירה על חוק כלכלי שלא הופעל מעולם, שאביו החולה שוכב חסר הכרה בבית החולים ושיש לו שלוש ילדות קטנות. עמרי הורשע מפני שכולם צריכים להיות שווים לפני החוק. מאותה סיבה בדיוק צריך הנשיא להוריד חודש מהעונש שהוקצב לו". וכל כך למה? מפני שהאביר בן דמות היגון עמרי הודיע שלא יבקש חנינה ומפני שבשביל זה יש חברים ששם משפחתם לפיד.
לעיתונות מגוייסת מבית המדרש הזה ובאכסניה הזו התרגלנו כבר, אבל לי לפחות לא זכורים תקדימים לעיתונאות כה גרועה ולהתעללות כה בוטה ועזת מצח באינטליגנציה שלנו, אפילו מצד עיתונות מגוייסת.
1) מאז קום המדינה נמקו בבתי הכלא ומן הסתם נמקים שם גם היום אסירים רבים לתקופות ארוכות הרבה יותר מ-7 חודשים ושיש להם יותר מ-3 ילדות קטנות ואב חולה. אלה הגיעו לשם, שלא כעמרי, מפני שתנאי חיים קשים החלישו אותם עד שהתפתו לעבור על החוק.
מישהו זוכר נשיא שחנן ביוזמתו ולו אסיר אחד כזה? אם ינהג כך הוא יוכיח בעליל קבל-עם ועולם מה שכולנו יודעים מזמן: שבשרונסטאן לא כולם שווים לפני החוק ושהחונטה המושלת בנו מאז הגיע שרון לראשות הממשלה, שהנשיא הוא חלק ממנה (טרם שכחנו את העימות המכוער עם מבקר המדינה שיזם לאחרונה), שווה לפניו הרבה יותר.
2) פורסם שעמרי רשאי לבקש ביקור שבועי אצל אביו החולה, שממילא כבר מזמן אינו מזהה את הבן-יקיר אותו שלח לבית הסוהר במקומו, כך שכליאתו לא תמנע ממנו ביקור חולים. בכל אופן, להבדיל מכולנו, אין מוטלת עליו טרחת הפיקוח היומיומי על רווחת אביו החולה מפני שאנחנו עושים זאת בשבילו באמצעות מיסנו יום-יום ושעה-שעה.
3) קיימת אבחנה בין החוק האזרחי לחוק הפלילי, אבל אין קטגוריה שלישית - "חוק כלכלי". לו רק לכן לא ברור מדוע חושב הכותב שעל עבירה על חוק כזה מגיעות הנחות בכלל ולעמרי בפרט: האם הוא מצפה מאתנו שנחשוב כמוהו- שעבירות "כלכליות" קלות מסתם עבירות - כדי שנתייחס לקולא ל"חברה" (בשני סגולים) שלא מפסיקים לעבור עבירות כאלו, או שמא המציא את המושג הזה לטובת עמרי באופן מיוחד ואישי?
4) בין השאר עבר עמרי על חוק הבחירות, שדכולי עלמא איננו חוק כלכלי, ותמהני אם גם כאן לא "התפלקה" לכותב הזדהות עם חברים: היחידים בארץ הזו המתייחסים לחוק הבחירות כאל "חוק כלכלי" הם חברי הנומנקלטורה שהקים כאן שרון, מפני שמדובר בחוק הסולל את דרך המלך שלהם אל שוד הקופה הציבורית, שעליו כלכלתם.
כך או כך, גם אם הוא הראשון המורשע מכוח חוק זה (ואינני יודע אם זה אכן כך עובדתית) אין בכך כדי להפחית מעונשו של עמרי אלא להפך, ולו רק מפני ש-45% מבעלי זכות הבחירה שלא הצביעו בבחירות האחרונות אמרו את דברם בעניין בקול רם וצלול: נקעה נפשם מפוליטיקה מושחתת ומשחיתות של פוליטיקאים.
5) בין השאר הורשע עמרי על-פי הודאתו בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. הוא איננו הראשון המורשע בעבירה זו כפי שמבקש הכותב שנאמין, כפי שהוא גם מבקש שנקבל כאקסיומה שהרשעה ראשונה מכוח חוק כלשהו מקנה אוטומטית "הנחה" בדין. למה? ככה.
6) השופטת בקנשטיין פסקה לעמרי את המאסר המינימלי האפשרי שאיננו ניתן להמרה בעבודות שירות, ובכך גילתה את דעתה שראוי שהוא יירצה מאסר בפועל. ולא זאת אף זאת - כך פסקה במחשכי הסדר טיעון המונע מאתנו לדעת באמת מה קרה למשפחת שרון (וגם לסיריל קרן, למרטין שלאף, לדודי אפל ולסלאם פייאד) בדרך בין החווה ללשכת ראש הממשלה.
רוממות שלטון החוק בפי הכותב, למשל, בכל הקשור לעימות בין שר המשפטים למערכת המשפט, וכאן הוא מציע לנשיא לשבש ביוזמתו את כוונתה המוצהרת של שופטת אחרי שכבר לקחה בחשבון 3 ילדות קטנות ואב חולה. אכן, מה לא עושים בשביל חברים!
המאמר הזה בכלל והאכסנייה שלו בפרט מבשרים כנראה ראשיתו של ספין "ציבורי" (של "הציבור הנאור" הכותב בידיעות אחרונות, אלא מי!), שאחריתו המתוכננת מראש היא הסכמה מיוסרת של הנשיא "להאנס" ולהוריד לביבים אותה שארית הדרת כבוד שאולי עוד נותרה למוסד שבראשו הוא עומד ולו אישית. מאחר שהוא ממילא חשוד על כך שהוא עובד אצל אולמרט, טוב יעשה הנשיא אם יימנע לפחות מלצווח בראש חוצות שהוא עובד אצל ידיעות אחרונות ו/או אצל העבריין עמרי.
