ברע"א 4620/04 דלק חברת דלק הישראלית בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח', נדונה השאלה, האם אדם שיצא ממכוניתו והחליק על כתם שמן נכנס תחת ההגדרות "תאונת דרכים" ו-"שימוש ברכב מנועי" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.
בחוק מוגדרים המונחים הבאים כדלקמן: "תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב... ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.." "שימוש ברכב מנועי - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו..."
ביום 12.2.1997, נכנס המשיב, מר שמואל אדר, לתחנת דלק שבבעלות המבקשת כדי למלא דלק ברכבו. לאחר שהעמיד את הרכב ליד משאבת הדלק, פתח את מכסה המנוע של הרכב, יצא מהרכב והלך לכיוון מכסה המנוע. בדרכו לשם החליק, נפל, ונפגע בירכו השמאלית.
הוא הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקיו נגד חברת דלק וכנגד חברות הביטוח אשר ביטחו את הרכב בו נהג. בתביעתו טען כי צעד לכיוון מכסה המנוע של מכוניתו כדי למלא מים ברדיאטור, וכי בדרכו לשם החליק על כתם שמן שהיה על הקרקע בתחנת הדלק.
מר אדר וחברות הביטוח סברו כי פגיעתו אינה נופלת לגדרה של הגדרת תאונת דרכים שבחוק הפיצויים. חברת דלק, לעומת זאת, סברה כי אירוע זה נופל לגדרה של ההגדרה מאחר שמדובר ב"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כאשר השימוש ברכב מנועי במקרה זה הוא "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו".
לחלופין, היא טוענת כי הנזק נגרם למר אדר בזמן שירד מרכבו. חברת דלק סברה כי אין הבדל בין מקרה זה למקרה שבו נפגע אדם במהלך תיקון רכבו על אם הדרך, שכן נקבע בפסיקה כי כל עוד הימצאותו של נוהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש ברכב הרי שלא ניתק הקשר הסיבתי.
באשר לחלופה של ירידה מהרכב, חברת דלק הצביעה על כך שירידה מהרכב אינה מסתיימת בהכרח עם ההינתקות מהרכב אלא עשויה לכלול גם את הצעדים הראשונים שלאחר ההינתקות. במקרה זה, טוענת "דלק", מר אדר החליק לאחר שירד מהרכב ובטרם "החזיר לעצמו את היציבות לאחר תנופת הירידה".
השופט א. ריבלין פסק כי דין הבקשה להידחות. לדעתו, בית המשפט המחוזי צדק כאשר קבע כי האירוע בו נפגע מר אדר אינו נופל לגדר הגדרתה של תאונת דרכים בחוק הפיצויים. השופט הניח כי מר אדר אכן נפגע עת שעסק ב"טיפול דרך" ברכבו, אך לא שוכנע כי קיים קשר סיבתי משפטי בין הפגיעה לבין השימוש שעשה ברכב.
המבחן לקיומו של קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לנזק הגוף שנגרם לנפגע הוא מבחן הסיכון, כלומר - יש להראות כי הנזק נמצא בתחום הסיכון שיצר השימוש ברכב ואשר בגינו התכוון החוק להטיל אחריות.
אדם היוצא מרכבו לשם "טיפול דרך" חושף עצמו לסיכונים שונים שבראשם הסיכון כי ייפגע מרכב חולף, אך הסיכון שיחליק על כתם שמן וייפול אינו אחד מהם. לכן, החלקה על כתם שמן בתחנת דלק אינה יכולה להיחשב התממשות של הסיכון התעבורתי שיוצר "טיפול הדרך" ועל כן לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש לנזק, ואין לראות באירוע בו נפגע מר אדר תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים.
גם את טענתה החלופית של המבקשת לגבי פגיעה כתוצאה מירידה מהרכב נדחתה. על-פי ממצאיהן העובדתיים של הערכאות הקודמות, קבע השופט כי לא ניתן לראות בנפילתו של מר אדר חלק אינטגרלי מהירידה מהרכב, מאחר ונפילתו אירעה לאחר שירד מן הרכב, בעת שהלך מן המכונית והלאה, כאשר הליכה זו אינה יכולה להיחשב לשימוש ברכב.
