ודאי כולנו מכירים בחשיבותו של הביטוח הסיעודי, כמו גם בעובדה כי ביטוח זה אינו כלול במסגרת סל השירותים אשר הוגדר בחוק בריאות ממלכתי.
לאדם אשר נקלע למצב סיעודי ואינו מבוטח בביטוח סיעודי, מדובר בנטל כלכלי כבד מאוד: תשלום חודשי ממוצע לאשפוז במוסד סיעודי שבפיקוח משרד הבריאות נע בין 7,000 ל-15,000 ש"ח לחודש!
לעניין זה נציין כי גם הביטוח הסיעודי במסגרת ה"ביטוחים המשלימים", כגון אלה המוצעים דרך קופות החולים- מוגבל לסכומים אשר אינם מכסים את ההוצאות הגבוהות הכרוכות במצב זה.
משום כך, אדם המעונין בהקטנת נטל התשלום עבור אישפוז או טיפול סיעודי, רוכש מבעוד מועד ביטוח סיעודי דרך חברות הביטוח, ומבטיח את השתתפותה של חברת הביטוח במימון הטיפולים, אם וכאשר יזדקק להם. גובה הפרמיה המשולמת תחושב לפי גילו של המבוטח, מצב בריאותו והיקף הכיסוי שבחר.
על כן אין כל ספק כי הביטוח הסיעודי הוא הכרח לכל אדם הרוצה להבטיח לעצמו מקור למימון ההוצאות הנלוות למצב סיעודי, וזאת כמובן, מבלי להפוך לנטל כלכלי כבד על משפחתו.
אולם, עדיין רבים אינם ממהרים להסדיר לעצמם ביטוח סיעודי, והסיבות לכך מגוונות. בין הסיבות הנפוצות ביותר ניתן למנות את העובדה כי לא קל לאנשים, להפנים את הרעיון, כי עליהם "להתכונן" לאפשרות היותם סיעודיים, ובנוסף, נזכיר כי התשלומים החודשיים עבור הביטוח מגיעים למאות שקלים בחודש, ולעיתים מדובר על נטל כלכלי כלל לא פשוט.
ובכן, הצעת החוק אותה הניח לאחרונה חבר הכנסת משה שרוני על שולחן הכנסת עשויה לשנות את המצב הקיים ולעודד אזרחים לרכוש ביטוח סיעודי.
על-פי הצעתו לתיקון פקודת מס הכנסה (פ/3245/17), יחיד שבשנת מס שילם דמי ביטוח עבור ביטוח סיעודי המכסה אשפוז סיעודי, יותר לו ניכוי בשיעור מסויים מדמי הביטוח ששילם.
כלומר, מוצע להכיר בתשלומים עבור ביטוח סיעודי, המכסה אשפוז סיעודי, כהוצאה מוכרת במגבלות מסוימות (ובכך, למעשה, ישווה מעמד ביטוח זה עם מעמדו של ביטוח מנהלים).
ניתן לשער כי מס הכנסה הינו אחת הסיבות בגינן ביטוח סיעודי אינו מקובל ונפוץ כיום כ"הטבה סוציאלית" במקום העבודה, כביטוח המנהלים. שכן, כידוע, הטבות אותן נותן מעסיק לעובדו, נחשבות עבורו כהוצאה מוכרת לצרכי מס, בעוד העובד חייב בתשלום מס הכנסה גם עבור הטבות אלה, כחלק ממשכורתו. אולם, כשמדובר על התשלומים אותם מפריש המעסיק לצורך ביטוח המנהלים של עובדו (אשר כאמור, מוכרים למעסיק כהוצאה המותרת לניכוי), ס' 45א לפקודת מס הכנסה קובע בפירוש כי העובד יזוכה בעד סכומים אותם הפריש לצורך ביטוח המנהלים (עד תקרה מסוימת), ומשום כך, ודאי נדיר יהיה למצוא עובד אשר יתנגד לקבל ביטוח מנהלים. אולם, לא כך כאשר מדובר בהפרשה לצורך ביטוח סיעודי. שכן, אין כל הוראה המתירה לעובד לנכות סכומים אלה, ועל כן, הטבה זו תהא עבורו מעין נטל כלכלי – שכן, עבור הפרשות המעסיק לצורך ביטוח סיעודי, יחויב העובד במס הכנסה כחלק ממשכורתו.
רק כדי לסבר את האוזן נציין כי האשפוז הסיעודי תוכנן במקור להיכלל בסל הבריאות הממלכתי כבר החל מה-1 בינואר 1998. אולם, הכרסום המתמיד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, הביא לביטול כוונה זו.
משרדינו מאמין כי במידה והצעת חוק זו תתקבל, היא אכן תעודד את הציבור לרכוש ביטוחים סיעודיים, ובדרך זו אף לחולל מפנה של ממש (וחיובי כמובן) בכל הקשור לביטוח הסיעודי:
א) הסרת הנטל הכלכלי הכבד ממשפחות המאושפזים – כאמור, הביטוח הסיעודי יוריד (ואולי אף יבטל כליל) את הנטל הכספי הכבד הכרוך בד"כ בטיפולים סיעודיים, ואשר נופל בד"כ על כתפי משפחת המאושפז.
ב) ביטוח סיעודי כהטבה סוציאלית דרך מקום העבודה – הגדלת המודעות בקרב הציבור תביא לכך שמקומות עבודה יכירו בביטוח הסיעודי כהטבה סוציאלית עבור עובדיהם.
ג) שיפור התנאים והגדלת מספר המוסדות הסיעודיים – המודעות והביקוש יביאו לתחרות שתביא להגדלת מספר המוסדות הסיעודיים (יצירת מקומות עבודה נוספים). כך למעשה ירד הלחץ מעל בתי החולים הממשלתיים, וזמן ההמתנה לאישפוז סיעודי יתקצר, וטיב השירותים יעלה מדרגה.
ד) סלילת הדרך לקבלת הצעת החוק לאשפוז סיעודי בכבוד - בטווח הארוך, תתאפשר קבלת הצעת החוק אשפוז סיעודי בכבוד לתשושי נפש וחולים סופניים (ח"כ שרוני).
