האירוע במרכז הרב בירושלים היה אירוע טרור קשה ביותר. מתברר מהפרסומים, שסרן דוד שפירא, קצין בחטיבת הצנחנים, עשה את המוטל עליו כחייל וירה בנשקו האישי הצמוד אליו במחבל הרצחני והצליח לנטרלו ותלמיד הישיבה, יצחק דדון, חיסל אותו סופית באקדחו ובכך מנעו שניהם ירי ורצח נוספים של המחבל.
בזמנו, בסוף שנות ה-70, אני הייתי זה, שבהיותי ראש ענף אבטחת פנים במטכ"ל-אג"מ-מבצעים במסגרת ההתמודדות עם אירועי הטרור בזמנו והצורך בתגובה מיידית כדי למנוע התפתחות והרחבת האירוע והנפגעים בו, הוצאתי הוראות מטכ"ל ברורות ומפורטות המחייבות נשיאת נשק אישי על-ידי חיילים בשרות סדיר וקצינים ונגדים בשרות הקבע.
המטרה בהוראה זו שקיבלה את אישור הרמטכ"ל והממונים עלי, הייתה ואף עוגנה בפקודות מטכ"ל שהם החוקה של הצבא, לאפשר תגובה מיידית של אוחזי הנשק בעת אירוע חבלני מזדמן כדוגמת האירוע במרכז הרב בירושלים. כי אין זמינות של כוחות הביטחון בכל מקום וכל רגע, ובכך אפשר להגדיל את נפח אוחזי הנשק שיוכלו להגיב מיידית ולמנוע או לכל הפחות לצמצם את הנזק בפגיעה בנפש והצלת חיים.
לא קל היה להוציא הוראות אלו, היו חששות של הפרקליטות הצבאית של עודף נשק צה"לי בבתי המגורים והיו ויכוחים גם בתוך הצבא על נחיצות ההוראה, אך בסופו של דבר ההוראות הוצאו. ואני שמח שביישום הוראות אלו, לא אחת ניצלו חיים של חפים מפשע וחסרי ישע.
גם משטרת ישראל בדומה לצה"ל קבעה נהלים אלה שכזכור באירוע הפיגוע בנהרייה בזמנו, במשפחת הרן של המחבל סמיר קונטאר וחבר מרעיו, התברר אז שלשוטרים במקום לא היה אפילו נשק אישי כדי להגיב.
טוב ויפה עשה הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, ששוחח עם קצין הצנחנים סרן דוד שפירא, שהרג את המחבל ושיבח אותו באומרו "הפגנת דוגמה אישית, תושייה, קור רוח, אומץ לב, מקצועיות וחתירה למגע עד הכרעת המחבל".
בעקבות גלי הטרור שמן הסתם עוד יבואו, יש חשיבות רבה לרענון הוראות אלו, הרחבת מעגל נושאי נשק אישי על-ידי אזרחים בוגרי צה"ל, והענקת צלשי"ם למונעי האירועים בפועל.
