שניים מגדולי הדור של יהדות פולין במאה ה-17 היו ר' יואל סירקיס ור' דוד סגל. ר' יואל, רבה של קרקוב, חיבר את הפירוש "בית חדש" על "שולחן ערוך" ומכונה על שמו הב"ח. ר' דוד, תלמידו וחתנו, חיבר אף הוא פירוש ל"שולחן ערוך" ועל שמו הוא קרוי הט"ז - "טורי זהב".
יום אחד הגיע ר' דוד לקרקוב, ומובן שהתאכסן אצל חותנו אשר קיבלו באהבה רבה. ימים שלמים ישבו ולמדו יחדיו, עד שהגיע יום שישי. לפני כניסת השבת, הפקיד ר' דוד את ארנקו אצל ר' יואל. כפי הדין, פתח ר' יואל הארנק בנוכחותו של ר' דוד כדי לראות את תכולתו, על-מנת למנוע ויכוחים לאחר מכן. הביט ר' יואל לתוך הארנק - ומאותו רגע הפסיק לדבר עם ר' דוד.
ר' דוד לא ידע את נפשו. וכי מה פשעו ומה חטאתו? מה עשה שפגע כל-כך ברב העיר, גדול הדור, מורו וחותנו? במהלך השבת כולה בקושי הסתכל ר' יואל לעבר ר' דוד, בקושי בירכו ב"שבת שלום". לאחר ההבדלה, לא יכול עוד ר' דוד להתאפק ושאל בדחילו ורחימו: מורי-חותני, מה עשיתי?
- אתה עוד שואל?! - הזדעק ר' יואל, ניגש אל המגירה, הוציא את הארנק והטיחו על השולחן.
- יש פה 100 זהובים! מהיכן יש לרב בישראל 100 זהובים?! אין זאת כי אם גנבת או לקחת שוחד! וכי זה החתן בו בירכני אלוקים?!
בקושי הצליח ר' דוד להרגיע את ר' יואל והסביר לו, כי הוא קיבל מענק מיוחד מבני קהילתו על-מנת שיוכל להתרפא מחוליו. ורק אז שבה השלווה לשרור ביניהם.
אך זעקתו של ר' יואל עודנה מהדהדת, 400 שנה מאוחר יותר: מהיכן יש לרב ומנהיג בישראל הון שכזה?! הרי המנהיגות אין שכרה בצידה, לפחות לא במובן החומרי, ואם ראית מנהיג שבאמתחתו כסף רב - אין מנוס מלשאול ולחשוד.
מנהיגינו הנוכחיים מעצימים את אותה שאלה-זעקה. לראש הממשלה יש דירות יוקרה בירושלים. לראש האופוזיציה יש וילה בקיסריה וחשבון הוצאות מפולפל בלונדון. לשר הביטחון היתה וילה בכפר שמריהו ויש דירת יוקרה בתל אביב. ואפשר להביא עוד ועוד דוגמאות. והזעקה עולה: מאיפה הכסף?!
אפשר לתת כל מיני הסברים נקודתיים. אפשר לומר שראש הממשלה נהנה מעליית מחירי הנדל"ן בירושלים, שראש האופוזיציה עבד בעסקים פרטיים וכמוהו גם שר הביטחון. אך אלו הם הסברים כוללניים, שאין בהם כדי לספק מענה אמיתי לשאלות.
כאשר מדברים על הון-שלטון, מתכוונים בדרך כלל לקשרים הבעייתיים בין אנשי שלטון לאנשי הון. אך דומה שהבעיה האמיתית היא ההון שבידי השלטון. כאשר יש קשרים בין הון לשלטון, הם גלויים - לפחות חלקית. אך ההון שבידי השלטון, כולו סמוי מן העין ורק פירותיו צומחים ברשות הרבים.
הגיע הזמן שנקבל דין וחשבון מפורט על רכושם של מנהיגינו ומקורותיו. הגיע הזמן שכל מועמד לכנסת וכל מועמד לתפקיד שר - שלא לדבר על חברי כנסת ושרים בפועל - יחויבו להגיש מדי שנה הצהרת הון מלאה ומקיפה, מלווה בתצהיר מאומת בידי עורך דין ומאושרת בידי רואה חשבון ואשר תוגש למבקר המדינה ותפורסם ברבים במלואה.
על מנהיגינו למסור פירוט של רכושם ושל השינויים שחלו בו, כולל הסברים דקדקניים - בדיוק כמו בהצהרת הון למס הכנסה. ומשום שמדובר באישי ציבור, יהיה עליהם גם לפרט את קשריהם האישיים, המשפחתיים, העסקיים והחברתיים המהותיים.
אין להתעייף מלהזכיר את אמרתו של השופט האמריקני-יהודי הדגול לואיס ברנדייס: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר". ולעומתו, חשכת הלילה היא גורם המחלה הגרוע ביותר. מי שבאמת רוצה להילחם בשחיתות, כדאי שיתחיל בדוגמא אישית מהרמות הגבוהות ביותר. אחרת, נמשיך לשקוע במדמנה המוליכה לכיוון אחד בלבד: לתהום.