בישראל, שלא כמו ביתר המדינות המפותחות, סטודנטים אינם זוכים לסבסוד הולם בשכר הלימוד, מה גם שמספר הכיסאות באוניברסיטאות אינו עונה על הביקוש הרב מצד הסטודנטים המבקשים לרכוש השכלה. כמו כן מספר לא מבוטל מקרב הסטודנטים מוצאים את עצמם לומדים במכללות פרטיות, שכמעט ואינן זוכות לסבסוד מהמדינה, ומשלמים שכר לימוד כפול מתלמידי האוניברסיטאות. מסקר הוצאות שערך ארגון הסטודנטים בישראל - ארגון הגג של אגודות הסטודנטים במכללות - עולה כי סטודנט המשלם שכר לימוד אוניברסיטאי מוציא בממוצע כ-30 אלף שקל בשנה על לימודיו.
מעבר לעובדה שחברה משכילה מקדמת את החברה כולה, אוכלוסיה משכילה משתכרת בסכומים גבוהים יותר ובהתאם יוצא אפוא, שגם קופת המדינה נהנית מעובדה זו באמצעות גביית מס הכנסה במדרגות שכר גבוהות יותר.
כדי לסייע לסטודנטים להחזיר את השקעתם הכספית בעבור שכר הלימוד ולעודד השכלה גבוהה, מעניקה המדינה הטבה של נקודת זיכוי במס הכנסה לבוגרי תארים אקדמיים. נקודת זיכוי לבוגר תואר ראשון וחצי נקודה לבוגרי תואר שני, לשלוש שנים החל משנת המס שבה סיימו את הלימודים. אולם בהרבה מקרים בוגרי תארים אקדמיים, במיוחד בוגרי תואר ראשון, אינם מתחילים לעבוד מייד אחרי סיום הלימודים מסיבות שונות, ולכן אינם זוכים לנצל את מלוא ההטבה שהם זכאים לה כחוק.
משכך, ביום ב' 10.3.08 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בעניין נקודות זיכוי לבוגרי תארים אקדמיים, באמצעות חברי הכנסת חנא סוויד, מוחמד ברכה ודב חנין. בהצעת החוק מוצע לאפשר לבוגרי מוסדות אקדמיים ליהנות מהטבה במס הכנסה, כאשר תקופת שלוש השנים תתחיל עם השתלבותם בעבודה בפועל, ולא ביום סיום לימודיהם האקדמיים.
נראה שהצעת החוק, תסייע לבעלי תארים אקדמיים להחזיר את השקעתם הכספית שהוציאו לטובת רכישת התואר באופן מהר יותר, באמצעות ניצול מלוא התקופה שבה הם זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה. מעבר לכך תיקון פקודת מס הכנסה בעניין זה יתמרץ את האוכלוסיה כולה לרכוש השכלה אקדמאית ויקדם אותנו אל עבר חברה איכותית יותר.
משרדנו, המתמחה בדיני מס משוכנע, כי עסקינן בהצעת מבורכת המתיישבת לגישתנו עם החובה להרחיב את השימוש במנגנון נקודות הזיכוי ומנגנונים דומים אחרים והצורך בעידודן של אוכלוסיות חלשות ולעידודן של מגמות בכלל, באופן המתיישב עם האינטרסים של מדינתנו, שממילא נמצאת בקשיים לא מבוטלים ואשר בפניה מכשולים לא קלים. נוסיף, כי באותה מידה, בחרה המדינה, בתבונה רבה, לייסוד מנגנון של "מס שלילי" האמור אף הוא לקדם מגמות כגון דא - במקרה זה מקדם הוא את הרצון לעבוד - כך שכאלה שבחרו לעבוד, ברמות מסוימות, יהיו זכאים לקבל מרשויות המס החזרים, השקולים במידה רבה לנקודת זיכויי.
באותה מידה, כך אנו משוכנעים, נכון לעשות שימוש במנגנונים מסוג זה לטובת עידוד מקצועות דרושים, דוגמת - הוראה, בנייה, שמירה ויצירת תמריצים נוספים.
מי ייתן ומגמה זו תמשיך.