ביבי נתניהו רותח על מסע הרדיפה המתנהל נגדו, רק נגדו לדבריו, בשל אורח חייו הראוותני והבזבזני, או ליתר דיוק, אורח חיי שרה. ביבי אולי צודק בתלונתו, אבל כדאי לו לעבור את מסע החקירות החטטני והכואב הזה עכשיו ומראש, לפני שהוא נבחר בשנית לתפקידי הנהגה לאומיים. אם הוא פיקח, זה יוכל ללמד אותו קצת איפוק, צניעות וזהירות ויכול לחסוך ממנו חקירות משטרה בעתיד. זו האופציה המומלצת לו על ידי. יש, כמובן, גם אופציה אחרת להתחמק בדיעבד מחקירות משטרה, ואם הוא מתעניין, הוא יוכל ללמוד אותן מעוה"ד של אולמרט או מהרופאים של שרון. קצת פחות מומלץ.
|
הנורמות המקובלות הן סיבת הביקורת הנמתחת על ביבי נתניהו על שהוא לוקח את אישתו לכל הנסיעות, ודי לראות את שמעון פרס, שלא לקח איתו מעולם את סוניה אישתו לנסיעותיו לחו"ל (והוא טס בחייו, ברוך השם, יותר מג'אמבו עמוס על קו ת"א ניו-יורק), עד שאפילו לבית הנשיא בירושלים היא לא באה איתו. ונזכרתי: אברהם שריר ("אברשה חזור הביתה") היה שר תיירות שמאד אהב לשהות בחו"ל עם רבקה אישתו, עד שהיו מי שחשבו כבר שהזוג ירד מהארץ. כל שבוע הם סיירו במדינה אחרת בעולם, ונמתחה ביקורת. להגנתו קם שלמה להט (צ'יץ), ראש עיריית ת"א בזמנו, שהזכיר כי שר תיירות הוא הממונה על הבאת תיירים לארץ, התיירים הפוטנציאלים נמצאים בחו"ל ולכן שם חזית הלחימה שלו. "הייתם שואלים גנראל למה הוא נוסע כל שבוע לקו החזית שלו?" תמה להט. "לא" השיב יחזקאל פלומין, סגן שר האוצר בזמנו, "אבל היינו שואלים אותו, אם זו החזית והוא באמת נוסע להלחם, למה הוא לוקח לשם כל הזמן גם את אישתו".
|
בערוצים כמו ה- BBC, ה-National Geographic, ערוץ 33, ערוץ ההיסטוריה וערוץ 8 יכול ילד ללמוד יותר מאשר בכל שעורי הביולוגיה, הגיאוגרפיה, הכימיה וההיסטוריה בבית הספר שלו. הסדרות והתוכניות המשודרים בהם, בנושאים כמו גוף האדם, האמזונס, הפיסיקה או האימפריה הרומאית, מעשירים את הידע בפרטים וברמה ששום בי"ס לא יכול לספק. השבוע צולמו בישראל כמה קטעים, שאם יאספו אותם ויערכו אותם מסודר, תתווסף לארכיב החינוכי תוכנית דוקומנטרית חשובה ביותר, במיוחד לילדים ישראלים שרוצים ללמוד היסטוריה יהודית. מדובר בצילומי ההתארגנות והפעולה של אנשי הימין שעלו על שכונת ג'אבל מוכאבר כדי לנפץ בה חלונות, להשמיד רכוש ולעשות בה פרעות. לראשונה צולמה, בזמן אמת, תוכנית היסטורית שמראה מה זה אספסוף ומדגימה איך יוזמים פוגרום.
|
במרכז ירושלים מקימים את "מוזיאון הסובלנות", פרויקט שיעלה 200 מיליון דולר, תרומת מרכז שמעון ויזנטל מלוס אנג'לס. אין ספק שרק מוזיאון לסובלנות חסר לעיר ההומאנית והליברלית הזו כדי להשלים את תכונותיה. כדי שהכל יתאים לסובלנות הירושלמית המפורסמת, את בניית המרכז מבצעים על הקברים והמצבות של בית הקברות המוסלמי שבמרכז העיר (גן העצמאות) וכאורח הכבוד לטקס הנחת אבן הפינה הזמינו את מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר.
|
זוכרים את "הרפורמה בחינוך" שנחתמה לאחר שביתת המורים? סוכם בה שהכיתות יקטנו ל-32 תלמידים בכיתה ולכן יינתנו תקנים נוספים למורים. זה היה ההסכם שנחתם והוצג בגאווה לציבור. עכשיו החכמים גילו שכדי לעשות זאת צריך לבנות עוד כיתות. ליתר דיוק 8,000 כיתות. ראיתם פעם איך המדינה בונה כיתה, כמה זה עולה לה וכמה זמן זה לוקח ? אז משרד החינוך, משרד האוצר וארגוני המורים סיכמו ביניהם השבוע שזה יבוצע במדורג, בתוך 10 שנים, או יותר. ותנוח דעתכם: את תוספות התקנים והשכר עבור ההוראה בכיתות הנוספות (הכיתות שאינן ולא תהיינה) יתנו למורים כבר עכשיו. התוצאה: ילד שלומד היום בכיתה א' כבר לא יזכה לראות בחייו כיתה מרווחת מבפנים. הוא הרי יגויס לצה"ל עוד קודם שיתחילו לבנות אותה. שביתה נוספת, לעומת זאת, על עוד תקנים ותוספות שכר למורים, בהחלט עוד יש לו סיכוי לראות.
|
חוגי ימין חרדיים יצאו בקריאה לא לקנות בחנויות של ערבים או בחנויות שמעסיקות ערבים. מעניין אם הם ניצלו את ביקורה בארץ של הקנצלרית אנגלה מרקל, כדי לתרגם את הטקסט המקורי הזה מגרמנית.
|
לרגל בחירתו של חיים אורון לראשות מר"צ ראיין הרדיו את יוסי שריד. שריד, כזכור, היה פעם יו"ר מר"צ והצליח להורידה בכמה מנדטים טובים (את היתר הוריד לה אח"כ יוסי ביילין). יוסי בירך כמובן, כמי שכפאו שד, את חברו הותיק על בחירתו, אך טרח להביא מיד לידיעת המאזינים לרדיו את המידע שהוא, יוסי, פרש מהמפלגה וכבר אינו חבר במר"צ. יתכן שזו היתה דרכו האלגנטית של שריד להבהיר, באמצע הפירגון הלא טבעי שנכפה עליו, שהוא לא תומך ואולי אפילו מייחל לכישלון אלקטוראלי של חיים אורון, אם אפשר גדול אפילו מכישלונו של שריד בזמנו. לא יפה, לא מנומס ובעיקר לא חכם: הרי יש לא מעט מאזינים שהמידע הזה, ששריד פרש ממר"צ, עוד עשוי להביאם לשקול מחדש אופציה של הצבעה למר"צ.
|
בית החולים "הדסה" בירושלים מצוי בקצה העיר, כמעט מחוצה לה, במורד ההרים לכיוון השפלה. מזה שנים שמגרשי החניה שלו גולשים על גדותיהם וביה"ח ביקש להרחיבם לטובת הציבור. אלא שכאן נזעקה עיריית ירושלים ותקופה ארוכה מנעה זאת ממנו, למרות שיש די שטח ואין בעיית תכנון וסביבה. הסיבה: עיריית ירושלים רוצה שכולם ייסעו לביה"ח הזה ברכבת הקלה, אז היא מנעה ממנו מלתת לציבור פתרונות חניה. זה שאין בעיר רכבת קלה (ולא תהיה כזו גם לא בעוד שנתיים), וזה שהתחנה הסופית של הרכבת העתידית נגמרת בהר הרצל, שזה ראש הר במרחק 6 ק"מ מבית החולים הדסה, כל זה לא רלוונטי לעירית ירושלים שהבטיחה לזכיינים לדאוג לכך שכולם בעיר הקודש ייסעו ברכבת שלהם, גם אם זה לא מתאים, לא סביר ולא יביא אותם לשום מקום. יש ערים עם תחבורה ציבורית לצרכי התושבים ויש ערים עם תושבים לצרכי הרכבת. כשתשתגעו, תבואו לבקר.
|
כל העיריות פעלו השבוע במרץ רב כדי לעודד את שמחת החג. חכו תראו איך ינקו לכם את העיר לפני הפסח, איזה יום עצמאות מפואר יארגנו לכם השנה וכמה קרשים תקבלו במתנה לכבוד ל"ג בעומר. תודעת חגים? תשכחו מזה. תודעת בחירות. השנה שנת הבחירות המוניציפאליות וכל ראשי הערים בארץ שיחררו תקציב מוגדל לאגפי התרבות. תחגגו ותיהנו היום, כי בשנים הבאות תשלמו זאת במיסי החניה ובארנונה מוגדלת.
|
|