הסופר אוריה באר, חתן פרס אולשוונג לספרות על הרומן "עין הזכוכית של מיור פאבל", מפתיע בספר חדש: מול ההרים הסגולים. אנו בוחנים את ההרים הסגולים הנשקפים מן העיר אילת, ונחשפים לעלילה בעיר דרומית שכוחה ומרוחקת, עלילה ספוגת יצרים ותהפוכות. מדובר ברומן חברתי על גורלה של אורנה, נערה שנקלעה לזנות ולסמים בעטיין של הנסיבות המשפחתיות.
היצירה של אוריה באר עוסקת באומץ בשאלות של השתייכות חברתית וניכור חברתי. הסיפורים טעונים באווירה יצרית ורגש עז. גם שפת הדיבור המשובצת בעלילה היא אותנטית. חייה של גיבורת הסיפור נעים בציר של בדידות, חיפוש אהבה וגעגועים לאין קץ. הדמויות ברומן של אוריה באר הן דמויות קשות, ויחסי האנוש בין הדמויות הם על-רקע מלחמת קיום קשה בשוליים החברתיים. הוא סוחף את הקורא למסע מטלטל בין קטבים רגשיים ביחסים בין הנפשות הפועלות, ולא פעם יש גלישה למעמקים קשים של אלימות, אך גם של חסד.
הן הגיבורה אורנה והן בן זוגה יוסף (המכונה יוס) חיים תחת צללי העבר, והם נאבקים כדי להתנתק מעברם ולעצב להם חיים אחרים.
הדרמה מועצמת באמצעות החיים הנקרעים בין עבר להווה, בין מציאות נורמטיבית לבין היסחפות לעולם האפל: במבוך הקשרים בין הדמויות אנו מוצאים קשרים אפלים, חוטים נסתרים, ניסיונות להסתתר או להסתיר זהות. אוריה באר קנה את עולמו בסיפוריו הקצרים, ובכולם מצאנו כישרון לכתוב בצורה קולחת ומרתקת. כמו בסיפורים קצרים שכתב, גם ברומן שלו, אוריה באר מפר את השלווה ומוביל את העלילה לצומת דרכים. באר בונה עולם של דילמות, פחדים, הסתתרות, לבטים, משברים, והתרת הסבך הופכת למרתקת. לעתים אנו חשים כאילו היינו בדרמה יוונית, והמסלול הטרגי יוצר תחושה של קתרזיס.
אוריה באר מגלה יכולת התבוננות רגישה במתחים בין בני אדם וביכולתם לגשר על פערים ביניהם. הוא נוגע בעולמה של הגיבורה הן בתהומות והן בפסגות ועושה זאת ברגישות אנושית ובאמפתיה לעולמה של אישה.
דווקא כשהיא במצב של אובדן חשק לחיות, יש שלב של מפנה בחייה ובעלילה: הגיבורה מתחברת לדמות נוספת שהיא מכירה באילת, סטלה, שהיא אם חד הורית. באר מתאר ביד אמן את הקשר בין שתי הנשים. מתואר גם הקשר בין יואב, בנו של יוס עם אמו טובה, וכך נחשפת כל המערכת המשפחתית של יוס: הבת לילי והאח חנן. האהבה המפתיעה שנוצרת בין אורנה ובין בנו של יוס, חנן, כתובה באופן מרגש.
המשבר של יוס מוכפל ומועצם, כשבתו לילי לא מזמינה אותו לחתונתה, ונודע לו על כך בקניית מוצרים בחנות. נחשפת כאן מערכת משפחתית מסובכת וקשה, וגם האם טובה מתקשה עם בחירתו של בנה חנן. כתיבתו של אוריה באר חושפת את זוויות הראייה המתחלפות של הדמויות השונות, והוא מתאר את גורל הגיבורים בדקות, במורכבות שיש בה רגישות מעמיקה ובהבנה.
העלילות מצטלבות זו בזו, ואפשר לומר שבאר מיטיב לתאר מציאות שהיא שילוב של איכויות וצבעים, חיים שהם גן עדן של שושנים וקוצים. כמספר רהוט ומקצועי כתיבתו של באר קולחת ולקורא מובטחת הנאה רבה. נפגשתי עם אוריה באר כדי להתוודע לעולם הכתיבה שלו, ליצירתו הקודמת, לקשר בין הז'אנרים השונים של יצירתו.
אתה כותב גם סיפורים קצרים וגם רומנים. מה הזיקה שלך לכל תחום ומה אתה אוהב יותר? התחלתי לכתוב סיפורים קצרים. אני קרוב לז'אנר הזה. אני מעריך מאוד את אמנות הסיפור הקצר, והאמת היא שאני מצר על כך שאין הערכה רבה כלפיה בממסד הספרותי. בארצות הברית ובצרפת יש הערכה רבה יותר לז'אנר זה. כתיבת רומן מחייבת נשימה ארוכה יותר, תכנון מפורט, זו אמנות בפני עצמה. אני חש בן בית בשתי הממלכות, אבל בתוך תוכי אני מעדיף סיפורים קצרים.
הגעת בו להישגים נכבדים. אני מרגיש באמת שזה הבית שלי. הסופר נתן שחם מעריך מאד את סיפוריי הקצרים.
ההשכלה שלך היא משפטית ולא ספרותית. איך אתה רואה את מקצועך כעורך דין ואת מעמדך כסופר ואת הזיקה בין שני העולמות הללו? מספרות אי אפשר להתפרנס,זה סוד גלוי. האם יש זיקה בין עריכת דין לכתיבת סיפורים? יש זיקה מסוימת. בשניהם אתה עוסק בבני אדם, על רצונותיהם ומעלותיהם, ולא פעם עולמם הלא נעים נגלה לעיניך. מקצועי נתן לי אפשרות להציץ לנבכי נפשם של לקוחות ולמדת מכך רבות. משהו מכל זה חלחל ליצירותיי.
יש משהו מרתק בכך שאתה מחזיק שני משרדים בקביעות ואתה מתמרן בקביעות בין משרד בתל אביב ובין משרד באילת? זה הרי צריך להיות מאמץ מאוד רציני. מה מושך אותך להרפתקה הזאת?
ההרפתקה החלה בגלל סיבות כלכליות, אך בהדרגה נוסף הממד של חיים בעיר שיש בה אנשים מרתקים. הייתי עד לפרשיות מעניינות. הרומן "מול ההרים הסגולים" מבוסס על היכרותי עם אנשים, דומים במידה זו או אחרת לגיבורי ספרי. אילולא הכרתי אותם, ספק אם הרומן הזה היה נולד.
הרומן החדש שלך מול ההרים הסגולים מתרחש באילת, וניכר כי הטמעת את האווירה ואת השוליים של העיר... מה השפעתה על יצירתך? לעיר השפעה על היצירות, באווירה, בצבעים, בריחות, בדמויות... הטמעתי בסיפוריי את הארומה של העיר אילת. פרופסור נורית גוברין עמדה על כך וחלקה לי שבחים.
מתברר שבצד היותך סופר ועורך דין, העלית על הבמה גם שני מחזות שלך. איך הגעת לתחום זה, ולמה אתה נמשך גם למדיום זה? מה הוא עושה לך? אכן אני קרוב גם לז'אנר המחזות. העליתי כמה מחזות. מחזה בשם 'הקונגרס הראשון' שנכתב על חיי הרצל ועל ההכנות לקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, לבטיו של המנהיג, הדרמה מסביב. זה ריתק אותי. כמו כן מחזה בשם 'כאילו בחלום' על אנשי המושבה כינרת בשנת 1926, על החלוצים שבאו להגשים חלומות במושבה. ויש לי קשר רגשי לנושא, הוריי באו מכינרת... מחזה נוסף 'מעוז 29' עוסק בפרשיית שוחד בתקופת מלחמת ההתשה. סיפורו המסובך של קבלן בניין המתמודד על מכרז לבניית מעוז... מדובר על תקופת הקמת המעוזים בקו בר לב.
מה משך אותך לתיאטרון? אני אוהב תיאטרון ונמשך למדיום הזה שהוא תמונתי ותמציתי, שיש בו משהו בוטה ומרתק. האמת היא שקשה להצליח במדיום זה, כי המציאות הישראלית מחייבת להיות קשור לברנז'ה, וחבל.
אתה גם סופר אך גם חבר ועד מנהל של אגודת הסופרים העברים ומשמש שם יו"ר הוועדה לתיקון התקנון. למה חשוב לך לעסוק גם בשליחות ציבורית? אכן התחלתי לאחרונה לקחת חלק בפעילות באגודת הסופרים העבריים. חשבתי שאני יכול לקדם את האגודה, למנוע ממנה מצבים של כאוס ובלגן משפטי, חשוב לי שעניינים יתנהלו כראוי. הצעתי מועמדותי ואני מקווה שאוכל לתרום ולהשפיע בכוחי הדל.
המערכת המשפחתית ברומן מול ההרים הסגולים כה מורכבת... יוסי מתמודד על לבה של אורנה מול בנו שלו. האם זה לא מרחיק לכת מדי? איך ניווטת את הסבך הזה? מערכות היחסים במשפחה המתוארת באמת סבוכות, אבל לא בלתי אפשריות. אורנה לא אוהבת את יוסי, ואפשר לומר שהיא אסירת תודה לו על שהוציא אותה וחילץ אותה ממעגל הסמים. לעומת זאת הקשרים בין אורנה לבנו של יוס, חנן, מתפתחים לאט לאט וזה מבשיל לכדי אהבה. הרומן מתאר תהליך שנמשך תקופה ארוכה, ולא בנקל כתבתי ושקעתי בכתיבה הסבוכה הזו. הרגשתי שאני נכנס לעורן של הדמויות.
האם היצירות שלך ובכלל זה הרומנים שואבים חומרים מן הביוגרפיה שלך? כל יצירה, כל רומן, שואבים מהביוגרפיה של הכותב. לא בכדי אמר פלובר, סופר נערץ עלי, על גיבורת ספרו 'אמה בובארי' את המילים האלה - 'אמה זו אני'... כך אני חש. כך גם תומאס מאן, שכתב את בית בודנברוק. זה היה העתק מדויק מחיי משפחות הסוחרים של אביו ודודיו. זה היה העתק כמעט מדויק של משפחתו, עד שמרבית בני משפחתו החרימו אותו וניתקו כל קשר עמו.
באופן דומה הספר 'מלחמה ושלום' של טולסטוי קרוב לעולמו של הכותב. המחבר ביקר באזורי הקרבות של 1812 והם הפכו לחלק ממנו. טולסטוי עצמו היה בן למשפחת אצולה והיטיב לתאר זאת בספר 'מלחמה ושלום'. אני בטוח שגם שיריך ושירי אחיך התאום בלפור שואבים מהביוגרפיה שלכם.
הרומן הקודם שלך עין הזכוכית של מיור פאבל זכה לפרס ספרותי וקצר שבחים בביקורת. אלו סיפורים אהבת מן הקובץ הזוכה. מה הייחוד שלו בעיניך? זכיתי בפרס מכובד, 'פרס אולשוונג' ניתן לי על קובץ סיפורים קצרים וארוכים שהם ממיטב יצירתי. אני אישית אוהב את הסיפור הראשון 'ההודעה' על מודיע נפגעים, שמוטל עליו להודיע על נפילת הבן של חברו הקרוב ביותר, חבר ילדות. הקשר ביניהם ניתק וההודעה גורמת לו לשוב אל העבר, להתחבט.
סיפור אחר שאהבתי, סיפור שנקרא 'עין הזכוכית של מאיור פאבל' הוא סיפור ילדות על רומן בין קצין פולני לשכנה שלנו בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיפור נוסף שחביב עליי, 'הספסל של אדית' הוא סיפורה של אשה גרמניה שמתחרטת על כך שבזמן המלחמה ובתקופה של רדיפות הנאצים, לא היה לה מספיק אומץ להציל את מורתה היהודית, המורה לצרפתית שלה.
הספר החדש שלי "מול ההרים הסגולים" שואב מכל יצירתי. כל סופר מבשיל ונבנה מיצירה ליצירה, ואני מקווה שספרי החדש ישבה את לבם של הקוראים.
