בדצמבר 2007 פרסמה קהילת המודיעין האמריקנית הערכה מחודשת בדבר כוונותיה ויכולותיה של אירן בתחום הגרעין. החידוש שבהערכה התמקד בשתי קביעות:
- אירן הקפיאה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה, שבה עסקה במתקנים חשאיים בהמרת אורניום והעשרתו ובניסויים להפיכת חומר בקיע לנשק.
- קיים ספק בכוונתה ובנחישותה של אירן לפתח נשק גרעיני, ושאירן רגישה ללחצים ולהשפעה בנושא הגרעין יותר משהוערך קודם.
ההערכה המחודשת אומנם לא שללה את האפשרות שאירן תמשיך לחתור לנשק גרעיני, ואף העלתה אפשרות זו בכמה מחלקיה. היא גם ציינה שמבחינה טכנית אירן תוכל להגיע לנשק גרעיני בין 2010 - 2015. ואולם המסר העיקרי שהשתמע ממנה היה שסכנת הגרעין האירני אינה כה חמורה כפי שנראתה קודם ואינה דחופה ומיידית. משום כך נראה, שההערכה המחודשת צמצמה את מרחב הפעולה של ארצות-הברית וישראל בסוגיית הגרעין האירני: היא שמטה את הקרקע מתחת למהלך הצבאי, ופגעה באפשרות להחמיר את הסנקציות על אירן.
ואולם בזמן שחלף מאז פרסום ההערכה, חל כרסום במשמעותה. הכרסום הבולט ביותר משתמע מדבריו של מנהל המודיעין הלאומי של ארצות-הברית, מייקל מקונל, בהופעתו בוועדת השירותים המזוינים של הסנאט בסוף פברואר 2008. הדוח שמקונל מסר לוועדה הסתמך על מסמך ההערכה מדצמבר, ואולם המוזיקה של הדוח החדש שונה, והוא כלל שני הדגשים חשובים:
- מסמך דצמבר העמיד במוקדו את הקפאת התוכנית הגרעינית הצבאית האירנית, שמעצירתה השתמע כי חומרת האיום הגרעיני האירני נדחתה והצטמצמה. גם דוח מקונל מציג את הממצאים לגבי הקפאת התוכנית, ואולם הוא מדגיש ששתי הפעילויות הרלוונטיות לייצור נשק גרעיני הן העשרת האורניום שתאפשר ייצור חומר בקיע, ופיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח, המסוגלים לשמש אמצעי שיגור לנשק גרעיני. מנקודת ראות זו קובע דוח זה כי פעילות ההעשרה האזרחית האירנית היא האתגר הקשה ביותר בפיתוח הגרעיני, ומפנה תשומת לב להמשך מאמצי אירן לשכלל טילים ארוכי טווח.
- מדוח מקונל נעלמו הפקפוקים בכוונותיה ובנחישותה של אירן לפתח נשק גרעיני, שנכללו במסמך דצמבר. הדוח מדגיש כי קהילת המודיעין האמריקנית ממשיכה להיות מודאגת מכוונותיה של אירן בתחום הפיתוח הגרעיני. הוא מציין כי אירן ממשיכה לפתח מגוון יכולות טכניות שניתן ליישמן לייצור נשק גרעיני, ואינו מסייג את אפשרות פיתוח הנשק הגרעיני בתנאי "אם אירן תחליט לעשות זאת", שהופיע במסמך דצמבר.
כרסום זה ניתן ליחס, ראשית כל, לעובדה שלמרות מסקנותיה המקלות של ההערכה מדצמבר, המשיכו הממשל האמריקני, הממשלות האירופיות המובילות וישראל להדגיש כבעבר את חומרתו של האיום הגרעיני האירני. ממשלות ארצות-הברית וישראל גרסו מלכתחילה כי הערכה זו לא תשפיע על תפישתן את האיום ועל דרכי הפעולה לטיפול בו. ואכן, ההערכה לא פגעה בינתיים במידה ממשית במאמצים להטיל סנקציות נוספות על אירן, ולא מנעה ממועצת הביטחון להטיל סבב שלישי של סנקציות כלכליות - אומנם לא חמורות במיוחד - על אירן.
שנית, הערכת המודיעין האמריקנית נתקלה בביקורת נרחבת מצד גורמים מקצועיים בישראל, באירופה ובארצות-הברית עצמה. הטענות העיקריות כלפיה היו שהיא אינה מדגישה מספיק את ההיבטים החמורים של הפעילות הגרעינית האירנית, ובעיקר את המשמעות של יכולתה של אירן להעשיר אורניום ברמה גבוהה ולהגיע לייצור חומר בקיע גם דרך התוכנית האזרחית; שהיא מייחסת חשיבות מוגזמת לתוכנית הגרעין הצבאית ולהקפאתה; שהיא אינה מדגישה את הקשר בין תוכנית הגרעין לתוכנית הטילים של אירן; ושהיא כוללת סתירות פנימיות בתוכה. עוד נטען נגד המסמך שהוא מוטה עקב כישלון המודיעין האמריקני לקראת המלחמה בעירק, ושהוא מונע גם על-ידי שיקולים פוליטיים, המכוונים להשפיע נגד מהלך צבאי אמריקני באירן. ביקורת זו כרסמה במשהו מאמינותו ומאיזונו של המסמך. הביקורת אף הניעה את תומאס פינגר, יו"ר המועצה הלאומית למודיעין, שחיבר את ההערכה, להודות במארס 2008, כי המועצה לא הניחה שההערכה תפורסם, וכי לו הייתה מביאה זאת בחשבון - היא הייתה מנסחת אותה במידה מסוימת אחרת.
שלישית, הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מפברואר 2008, אומנם אינו מתייחס להערכה האמריקנית, ואולם בדיעבד הוא מטיל צל נוסף על גישתה. דווקא דוח הסוכנות - שנמנעה בדרך כלל מלהרחיק לכת בקביעותיה לגבי אירן - חמור מקודמיו בהתייחסותו לפעילות הגרעינית האירנית: הוא כולל מידע רב על רכש, וניסיון לרכש, של מרכיבים קריטיים לפיתוח של מתקני נפץ גרעיניים; על מחקרים בתחומים הקשורים לחומרי נפץ גרעיניים; על פיתוח נפצים מיוחדים ושיטות פיצוץ; על הכנות לניסוי ולהרכבה של ראשי-קרב על טיל בליסטי; ועל ניסויים בצנטריפוגות מתקדמות, שיאפשרו קצב מהיר הרבה יותר בהעשרת אורניום. העובדה שדווקא דוח הסוכנות מתייחס לצורך לבדוק אם קיים ממד צבאי אפשרי בתוכנית הגרעין האירנית מדגישה את חוסר האיזון בהערכה האמריקנית.
בסיכומו של דבר, מסמך דצמבר 2007 משקף עדיין בעיקרו את הערכתה של קהילת המודיעין האמריקנית בסוגיית הגרעין האירני. ואולם הביקורת הקשה שנמתחה על המסמך; הודעתן של ממשלת ארצות-הברית וממשלות נוספות לאחר פרסום המסמך, כי לא שינו את גישתן המחמירה כלפי האיום האירני; הודאתו של יו"ר המועצה הלאומית למודיעין בארצות-הברית כי היה מקום לשנות את ניסוח המסמך; ופרסום הדוח המאוזן יותר על-ידי מנהל המודיעין הלאומי של ארצות-הברית - כל אלה נוטלים לא מעט מעוקצו של מסמך דצמבר, ומצמצמים את האילוצים שיצר על הפעלת הלחצים על אירן.
