בשנתיים האחרונות עובר שוק ההון בישראל שינויים רבים. הרפורמה שהוביל משרד האוצר - רפורמת בכר, השפיעה באופן משמעותי על הפעילות בתחום החיסכון ארוך הטווח: פנסיה וביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. רפורמה זו השפיעה במיוחד על חברות הביטוח. אם בעבר פעלו בשוק 'שבוי' - פחות תחרותי - ועסקו בעיקר בתחומים המסורתיים, ביטוח כללי וביטוח החיים, הרי בעקבות הרפורמה, הסביבה העסקית השתנתה. העיסוק בתחום הביטוח התרחב גם לתחומים בהם שלטו בעבר בעיקר הבנקים: קופות גמל, קרנות השתלמות וניהול השקעות. הבנקים מצדם הורשו לעסוק בביטוח.
כניסתן של חברות הביטוח לתחומי פעילות מקצועיים חדשים, גידולן וחיזוק כוחן, הובילו לשינוי משמעותי גם בדרכי ניהול העובדים. כעת יש תחרות על לבו של כוח אדם איכותי, הצריך לעמוד בבחינות ולזכות ברישיון, לחלק מהתפקידים.
הרפורמה גם קבעה מי רשאי לעסוק בתחום החיסכון ארוך הטווח. כיום, כדי להיות מעסיק אטרקטיבי לעובדים כאלו, כל מערכות הניהול צריכות לבצע התאמות נדרשות. התאמות המתחילות כבר בשלב הגיוס, דרך מערכות ההכשרה וההדרכה ועד למערכות התמרוץ והרווחה.
היום שוק הביטוח והפיננסים הוא מעין 'בועת ההיי-טק' החדשה. מדברים הרבה על שוק הפיננסים, אשר מתפתח בעקבות הרפורמה והופך לנחשק יותר עבור אנשים רבים. הרפורמה יצרה תחושה כי חברות הביטוח מובילות את השינוי. הרי בסופו של דבר חלק מהפעילות עברה מהבנקים אליהן.
בעבר חברות הביטוח לא היו נחשבות למעסיקות אטרקטיביות במיוחד. חברות הביטוח פעלו כמעסיק בשוק יציב. עיקר האוריינטציה הארגונית הייתה מוכוונת מכירה תוך מיקוד בעולם החיצוני ופחות הפנימי (התוך ארגוני). כיום התחרות מחייבת גם התמקדות פנימה. העובדים הולכים ותופסים מקום מרכזי, לצדם של הסוכנים.
כחלק מההטבות והשינוי בניהול העובדים, בחברות הביטוח מציעים לעובדים תוכנית פיתוח והתמקצעות - כגון מימון ורכישת מקצוע מבוקש, רישיון לעסוק בייעוץ פנסיוני וכד'. משמעות הדבר היא שחברות הביטוח לא מספקות רק מקום עבודה, אלא גם הכשרה לעסוק בתחומים מבוקשים.
