ארגון בצלם, המכנה עצמו ארגון זכויות אדם, מפרסם מעת לעת הודעות לתקשורת בהן הוא מגנה "פיגועים" או "התקפות המכוונות נגד אזרחים" ישראלים הנמצאים שמקורן ברצועת עזה.
להלן מספר דוגמאות מהודעות ארגון בצלם בחודשים האחרונים:
- בהודעה מ-27 במאי 2007 גינה את ארגון בצלם "בחריפות את הירי של רקטות הקסאם על-ידי ארגונים פלשתינים מרצועת עזה לעבר יישובים ישראלים", וקרא לרשות הפלשתינית... לעמוד על חובתה למנוע התקפות נגד אזרחים".
- בהודעה מ-16 בינואר 2008 גינה ארגון בצלם "את הירי אל קיבוץ עין השלושה ממנו נהרג אזרח אקוודור" וקרא ל"ארגונים הפלשתינים להפסיק לאלתר את ההתקפות המכוונות נגד אזרחים".
- בהודעה מ-7 בפברואר 2008 גינה ארגון בצלם "בחריפות את ירי הקסאם לעבר אזרחים ישראלים".
- בהודעה מ-27 בפברואר 2008 גינה ארגון בצלם "בחריפות את ירי הרקטות", וציין כי "על הארגונים הפלשתינים לחדול מהתקפות מכוונות כלפי אזרחים".
- בהודעה מ-11 בספטמבר 2007 ארגון בצלם קובע, כי רקטות הקסאם הינן נשק בלתי חוקי גם בתקיפת בסיסי צה"ל, אך לא משום עצם תקיפת יעדים אלה, אלא בשל היות רקטות הקסאם, נשק בלתי מדויק העלול לפגוע באזרחים הנמצאים בסמוך למקומות השיגור של רקטות (ברצועת עזה) ומקומות הנפילה שלהם (בישראל).
ארגון בצלם אינו מגנה תקיפת חיילים בשטח ישראל
בהודעות ארגון בצלם אין כל התייחסות למאות הפיגועים המתבצעים מדי שנה מאז ההינתקות נגד יעדים צבאיים בתוך שטח ישראל, הכוללים שיגור טילי קסאם על סוגיהם השונים, ירי פצצות מרגמה, ירי טילי נ"ט, פיצוץ מטענים, ירי בכינון ישיר במקלעים כבדים, ירי נק"ל ועוד.
גם הדוח השנתי "המקיף" של ארגון בצלם לשנת 2007 (פורסם בסוף דצמבר אשתקד) מתעלם לחלוטין מההיקף העצום של הפיגועים מרצועת עזה במתווים שהוזכרו לעיל (חלקם גם נגד יעדים אזרחיים) ומזכיר רק שיגור רקטות הקסאם, כאילו היה זה דפוס הטרור היחיד בשנת 2007. הדוח אף אינו נוקט כל עמדה באשר לתקיפת יעדים צבאיים ע"י ארגוני הטרור הפלשתינים, אותם "מלבין" ארגון בצלם בכינוי "ארגונים פלשתינים חמושים", שאינו מעיד כלל על אופיים הטרוריסטי.
מבחן לעמדתו של ארגון בצלם בסוגיה זו היה בהתייחסותו לפיגוע חטיפת רב"ט גלעד שליט (25.6.06), במהלכו נהרגו שני החיילים הישראלים חנן ברק ופבל סלוצקר ע"י חוליה של שלושה ארגוני טרור פלשתינים (חמאס, ועדות ההתנגדות וצבא האיסלאם).
הודעת ארגון בצלם (24.6.07) קראה לחמאס "לפעול לאלתר לשחרורו של גלעד שליט", ואולם לא עסקה כלל בשאלה אם בסיס צה"ל בשטח ישראל הינו יעד לגיטימי לתקיפת ארגון הטרור, ואם הריגתם של שני החיילים הישראלים עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי על-פי פרשנותו של ארגון בצלם.
מכלל הנאמר לעיל ומשתיקתו של בצלם עשוי להשתמע, כי ארגון בצלם אינו רואה פסול בהתקפות של ארגוני הטרור הפלשתינים המכוונות נגד יעדים צבאיים, ואולי אף חמור יותר, כי לארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה "זכות" להרוג ללא אבחנה חיילים ישראלים הנמצאים בשטח ישראל, וזאת גם לאחר הנסיגה הישראלית מרצועת עזה באוגוסט 2005.
מדוע בצלם אינו דורש הפסקה מוחלטת של הפיגועים?
על-מנת לברר סוגיה זו הפניתי שאילתה דחופה לשרית מיכאלי, ראש אגף ההסברה בארגון בצלם, ולהלן לשונה:
- האם ארגון בצלם סבור, כי לארגוני הטרור הפלשתינים זכות על-פי החוק הבינלאומי להרוג חיילים ישראלים הנמצאים בבסיסיהם בשטח ישראל ואינם מעורבים בלחימה?
- האם ארגון בצלם סבור, כי כל יעד צבאי ישראלי, ובכלל זה מרפאה צבאית ובית כנסת במחנה צבאי, הם יעדים לגיטימיים לתקיפה ע"י ארגוני הטרור הפלשתינים?
- מדוע ארגון בצלם אינו קורא לארגוני הטרור הפלשתינים, ובראשם לממשלת חמאס, האחראית הישירה על הטרור מרצועת עזה, לחדול מתקיפת כל יעדים שהם בתוך ישראל, ובכללם יעדים צבאיים שאינם מעורבים בלחימה?
ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה זו וטעמיו עימו.