על מה השמחה?

בצד הדרך העולה לירושלים ניצבת קונסטרוקציית מתכת ועליה מולחם שרבוב של קו עקלתוני הנראה כקשקוש שנוצר ברגע של חוסר שליטה מוטורית. זהו הסמל שנבחר לציון ששים שנה להכרזת מדינת ישראל. מבחינה גרפית כבר ראיתי יצירות יפות מזו אך מבחינה סימבולית, הסמל מתאר במדויק את מצבו של הישוב היהודי בארץ-ישראל תחת שלטון כנופיית אולמרט. מקושקש, חסר כיוון, חסר משמעות, נטול שורשים, כול המציאות מורכבת מסחרירים חסרי תכלית. יום הולדת, ליחיד או למדינה, איננו רק יום הילולה וחינגה, בעיקר לחברים של רוחמה אברהם בלילה. זהו יום של חשבון נפש עמוק ונוקב. חשבון בו אמורה להבחן התכלית לשמה הוקמה המדינה והאופן בו ממלא ארגון הפשע הקרוי 'ממשלת ישראל' את התכלית הזו. מדינת היהודים הוקמה משתי סיבות עיקריות. האחת – להבטיח את שלומם וביטחונם של היהודים והשנייה (לאו דווקא בסדר הזה) – להעניק תשתית לצמיחת התרבות העברית. בכתבי הוגי הציונות מופיע החזון של חברת מופת הבנויה על יסודות הצדק והמוסר. המדינה איננה מטרה כשלעצמה אלא כלי שנועד לממש תקוות אלה. בשנת 2006 בחרו אזרחי ישראל לראשות הממשלה באדם ריקני, נטול כל כישורים ערכיים. איש שהשתמט משירות צבאי בנעוריו, הפך את העסקנות הפוליטית לעיקר חייו, לא כדי להגשים ערכים רמים אלא כדי לעשות לבתיו. בניו העדיפו לחיות במדינות אחרות. מבחינתי האישית, באותו הרגע הפכה ארץ-ישראל לחברה הנתונה תחת כיבוש והיא איבדה את עצמאותה ואף את זכותה להתקיים. אבהיר. דברי מכוונים ל'מדינה' כגוף ארגוני ולא לארץ-ישראל שאותה אני אוהב בכל נימי לבי. בארץ הזו שלטו בעבר זרים עד אשר גרשנו את כולם והקמנו מדינה שראשיה, מימין ומשמאל, היו אנשים ראויים שהאמינו בה והקדישו את עשייתם למען עתידה. כיום – הארץ שבה ונכבשה בידי אויבים, רק שהפעם מדובר באויב יהודי. אז על מה אנחנו חוגגים? על אנשי שדרות המופקרים לאש, לאחר ששכניהם ממערב נעקרו באלימות מבתיהם? עלניצולי שואה המקבלים פרוטות ביזיון? עלעשירים המזהמים את המרחב הציבורי בבניה מטורפת ודורסנית? עלמערכת חינוך והשכלה הדוהרת לתחתית העולם השלישי? עלשר שהפקיר ביודעין ובמכוון יהודי הנמק מזה למעלה מעשרים שנה במרתפי הכלא האמריקני? עלשר אחר שאנס חיילת, חמש דקות לפני שהוכרזה מלחמה? שופטים מלומדים קבעו שבמעשה זה אין קלון ובכך הטילו על כולנו קלון! עלאיזה שר תימהוני שפועל בנמרצות למען התפוררות מערכת המשפט? עלשחיתויות ראש הממשלה כבר אין כוח לדבר מרוב גועל ותחושת קבס. לאיש הנתעב הזה יש רבבות שותפים לפשע שאומרים בגלגול עיניים "אז מי אתה רוצה שיבוא במקומו?" אינני יודע מי ראוי להיות ראש ממשלה ובלבד שיהיה זה איש בעל יושר ודרך ברורה, איש שישיב לנו את המצפן והמצפון, איש שבניו ונכדיו קושרים גורלם לארץ הזו, איש ששולח את בניכם למלחמה או לשלום, אבל יידע שגם ילדיו שלו נמצאים שם, בחזית השמירה על הארץ. לא אניף דגל שחור על ביתי ביום העצמאות כדי לא לחולל פרובוקציות. אך לשמוח? זה בטח לא!