במכתבו ליועץ המשפטי ולפצ"ר ובהתייחסו לפעולת הימ"מ בבית לחם (12.3.08) טוען עו"ד אבי ברג, מנהל אגף המחקר של בצלם, בין היתר את הטענות הבאות:
ארגון בצלם: הארבעה נורו בירי מאחור "מעדויות שגבה בצלם ממספר עדי ראיה לאירוע עולה כי שלושת החשודים אשר נורו ברכב, נורו מאחור בירי אוטומאטי מאסיבי, באופן שלא אפשר להם להתנגד בדרך כלשהי... שלושה מהם ישבו במקומותיהם במכונית, עם גבם לעבר המקום בו ניצבו החיילים וממנו נורו".
תמונות מוכיחות: הירי בוצע מאחור, מלפנים ומהצד תמוהה עד מאוד העובדה שארגון בצלם מציין, כי הירי בוצע רק מאחור, שכן סרטוני הוידיאו המתעדים את זירת האירוע דקות לאחר הפעולה מוכיחים בוודאות, כי הירי בוצע לפחות משלוש זוויות שונות מלפנים, מצד ימין של הרכב ומאחור. מקבצי היריות נראים בברור בחלון הקדמי מול כיסא הנהג, בדלת ובחלון הימני האחורי ומאחור, שם התנפצה השמשה לחלוטין. יתר על כן, תמונה המוכיחה את הירי המסיבי מהצד מופיעה בעמוד הבית של ארגון בצלם. גם ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR מאשר בדוח שפרסם ב-13 במרץ 2008, כי "המסתערבים... פתחו באש מסיבית מכל הכיוונים".
האם אנשי ארגון בצלם לא הבחינו במקבצי הירי בסרטוני הוידיאו ובתמונה שהם עצמם פרסמו או שמא ארגון בצלם בכוונת מכוון נמנע מלציין שהירי בוצע בזוויות שונות כדי לחזק את האשמותיו כלפי כוח הימ"מ בדבר הירי מאחור? העובדות מונחות בפני הציבור והוא ישפוט את ארגון בצלם על פיהן.
האומנם בוצע וידוא הריגה כפי שטוען בצלם? במכתב של ארגון בצלם צוין, כי "חלק מהעדויות שבידי בצלם מצביעות על כך שבתום הירי המאסיבי לעבר שלושת החשודים שישבו באותה עת ברכב, ניגש לרכב אדם מקרב כוחות הביטחון וירה מטווח קרוב ביותר, תוך החדרת כלי נשק אל תוך המכונית, ירייה בודדת לעבר כל אחד מהחשודים. שניים מהם נורו בראשם באופן שגרם לניפוץ גולגולתם, דבר הניכר היטב בצילומים שבידינו".
על סמך קובע ארגון בצלם בביטחון כה רב, כי בוצעה פעולת וידוא הריגה, וכי הירי הנוסף גרם לפיצוץ גולגולותיהם של שניים מיושבי הרכב? ארגון בצלם מפרסם שלוש עדויות ובהן ההתייחסות הבאה לאירוע:
עדותו של איבראהים אבו ראשד: " הירי נמשך ארבע דקות בערך. אחרי שהירי נפסק, החיילים נכנסו למכונית האדומה והוציאו את כלי הנשק שהיו כנראה של האנשים במכונית הזו. אחר כך שמעתי שיורים על ההרוגים במכונית. כאילו שהחיילים רצו לוודא שהם לא רק הרגו את האנשים במכונית אלא גם עיוותו אותם".
הערה: מדובר בעדות שמיעה ("שמעתי") ולא בעדות ראייה ואין בה כל אזכור לירי לעבר הראש.
עדותו של מוחמד אבו עאהור: "ראיתי את החיילים מוציאים נשק ממושב הנהג של מכונית הדייהטסו. אחר כך ראיתי את האיש בלבוש אזרחי מחזיק נשק. הוא התקרב למכונית הדייהטסו וירה בראשים של האנשים שהיו בתוכה. הם לא זזו. הוא ירה בהם מאחור ופגע בראשים שלהם".
הערה: טענת העד על וידוא ההריגה באמצעות ירי בראש מטווח קצר ביותר ביושבי הרכב אינה עולה בקנה אחד עם ניסיון ההחייאה שביצעו מספר תושבים פלשתינים באחמד בלבול ואשר נראה בברור בסרטון הוידיאו. אם הוא היה נורה בראשו לא טעם לניסיון ההחיאה.
עדותו של פאדי אל-בלבול: "הירי המאסיבי נמשך בערך שתי דקות ואז הייתה הפסקה של דקה. ראיתי את החיילים ואת האיש בלבוש האזרחי מתקרבים לדייהטסו. אחר כך שמעתי משם כמה יריות. לא יכולתי לראות מי ירה בגלל שהם ירו כשהם עמדו עם הגב אליי. לא יכולתי לראות מה קורה בתוך המכונית".
הערה: עדות שמיעה. העד לא ראה מה אירע במקום.
סיכום: יש לציין, כי בדיווחי התקשורת הפלשתינית ביום שלאחר פעולת הימ"מ לא צוין כלל "וידוא ההריגה". גם ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR אינו מציין זאת בדוח שפרסם ב-13 במרץ 2008 ועל-פי ממצאי התחקיר שלו לאירוע "המסתערבים... פתחו באש מסיבית מכל הכיוונים... בכל נוסעי הרכב שהיה המטרה פגעו עשרות כדורים, חלקם כדורים מתפוצצים, בראש ובחזה והם מתו מיד".
העדות היחידה המזכירה ירי בראש הינה של מוחמד אבו עאהור, ואף היא בעייתית ביותר כפי שציינתי לעיל, ולאור העובדה שהיא עומדת בסתירה לעדות אחרת בסוגיה מהותית המטילה צל כבד על מהימנותה ובנושא זה אפרט בהמשך.
מכל מקום, קיימת אפשרות נוספת העשויה להסביר את קולות הירי הנוסף. לאחר מכת האש נפנה כוח הימ"מ ליטול את הנשק (תמ"ק ושני רוס"רים) שהיה מצוי בתוך הרכב לקראת פינוי מהיר של הזירה ונסיגה חזרה לשטח ישראל בטרם תחול התקהלות המונים העלולה לסכן אותו. על-מנת להתריע את ההמון הפלשתיני המשיך הכוח בירי לשטחים מתים או באוויר.
הדוח של ארגון זכויות האדם PCHR מחזק אפשרות זו, וכך נכתב בו: "רגעים לאחר ביצוע הפשע הזה, פרצו כוחות גדולים של צבא הכיבוש הישראלי... לאזור מכל הכיוונים. החיילים סגרו את האזור באופן הרמטי ופתחו באש באופן מסיבי וישיר לעבר מבואות הרחוב ובאוויר וזרקו עשרות רימוני הלם וגז לעבר החנויות הנמצאות במקום הפעולה ובסביבתו, וזאת על-מנת לאבטח את נסיגת הכוח".
מדוע ארגון בצלם לא העלה אפשרות זו כסבירה? האם מדובר בהתרשלות בבחינת העדויות שנגבו ובמיצוי המקורות הגלויים אודות האירוע או שמא מדובר בניסיון מכוון של ארגון בצלם לטפול אשמה של פשע וידוא הריגה בכוח הימ"מ? העובדות מונחות בפני הציבור והוא ישפוט את ארגון בצלם על פיהן.