על הנשיאות בארה"ב מתמודדים שלושה: אישה, מוסלמי, ורפובליקני. כולנו עוקבים בסקרנות - יש שיגידו בדאגה - אחרי המרוץ הזה, כאשר השאלה הדומיננטית שאנחנו שואלים את עצמנו: מי מבין השלושה, הכי טוב ליהודים. ככה כבכל מדינה מערבית. האם אנחנו שואלים את אותה שאלה כאשר יש בחירות ב... ישראל?
לא צריך להיות איש מודיעין כדי לדעת ובעיקר להבין, שעל מדינת היהודים מרחפת סכנה קיומית אמיתית. כל צרכן תקשורת ממוצע, נחשף מדי פעם לאצבע המשולשת שמוציא אחמדינג'אד למנהיגי העולם החופשי. "דין ישראל להימחק", הוא אומר, ו"לעולם לא נוותר על זכותנו לייצר גרעין". מדי פעם, משחרר אחד הפרשנים הביטחוניים שלנו את המילים "צנטריפוגות" ו"נקודת האל-חזור", שזה במילים פשוטות: שעון החול אוזל. כל זה צריך להדאיג את אזרחי המדינה, ולהדיר שינה מעיניהם של מנהיגנו.
אלא שמקבלי ההחלטות משחקים בקקה. כותב בעניין הזה העיתונאי איתן הבר: "האזרחים חשים בסופה הקרבה מן ההיבט הביטחוני, ובימים כאלה מבקשים האנשים יותר אחדות בצמרת לנוכח הצפוי. הציבור חש שהסכנות גוברות, ואולי כבר הקיץ הקרוב, יהיה חם מאוד. במצב כזה נמאס לאיש ברחוב לשמוע ולקרוא על מריבות בין פרץ, ברק ואולמרט" (ידיעות-אחרונות / 2.4.08).
מה שמטריד את איתן הבר זה מה שהוא מגדיר "מריבות בצמרת". ונניח שבין האדונים פרץ, ברק ואולמרט, הייתה שוררת הרמוניה מופלאה - האם החבורה הזאת, יש לה את האיכויות הדרושות להנהיג את העם בשעה כל כך קשה? את השאלה הזאת מר הבר לא שואל, מפני שהוא יודע את התשובה: לא!- החבורה הזאת הוכיחה שאינה עשויה מהחומר הדרוש להנהגה בעת חירום.
שימו לב מה באמת חושב איתן הבר על יו"ר העבודה:
"ברק כבר היה בתפקיד זה (שר ביטחון) ובתפקיד ראש הממשלה, ויצא משני אלה וידיו על ראשו. הוא נכשל קשות... ברק נכשל, וחיסל חלומות של מיליונים בישראל רק בגלל אופיו הבלתי אפשרי ו"התנהלותו" הבלתי נסבלת. בימיו הקצרים הייתה סביבת העבודה שלו, בגללו, בלתי אפשרית לעבודה" (ידיעות-אחרונות / 27.5.07).
"הוא נכשל קשות, וחיסל חלומות של מיליונים"!! חד וחלק, פשוט ובהיר. ולגבי ראש הממשלה, דוח וינוגרד קובע באופן נחרץ שהנהג שלנו אולי חבר'מן (לחברי קואליציה שמפקפקים בכישוריו), אבל לנהוג הוא לא יודע. ובמקום להציע ולדרוש מהפוליטיקאים אהוד ברק, עמי איילון וציפי לבני להוריד אותו מההגה כמו שהם חושבים שצריך להיות, מר הבר מציע לחסרי החוליות והאידיאולוגיה - לא לריב ביניהם.
בישיבה מיוחדת של הוועדה לביקורת המדינה אמר חבר הוועדה פרופ' יחזקאל דרור: "יש גורמים לא מעטים שרוצים להשכיח את דוח וינוגרד" (31.3.08). עוד באותו ערב, התראיין הפרופ' דרור בערוץ 10. מתוך בליל המסרים שהוציא מפיו , שני מסרים חשובים שיש ביניהם קשר, לא זכו להבלטה, וכנראה לא במקרה. הראשון: "אני לא בטוח שישראל תשרוד בשישים השנים הבאות"! והשני: "אין מדינה דמוקרטית בעולם שבה טיב הממשלה כל כך חשוב" (לונדון וקירשנבאום / 31.3.08).
פרופ' דרור "לא בטוח שישראל תצלח את שישים השנים הבאות". אין לאף יהודי רשות לזלזל ב"נבואה" הזאת. אני מוצא ששני המסרים האלה, מתוך מיליארד מסרים ששמענו וקראנו מאז קום המדינה - הכי חשובים. מדובר בנורה מהבהבת של אמת. בכל הסקרים שהשאלה הזאת עולה מתברר, שבעניין הזה פרופ' דרור לא לבד. רבים מאזרחי ישראל, חוששים לגורלה ולעתידה של המדינה.
יש רק דרך אחת להתגבר על האיום הקיומי, ופרופסור דרור אומר אותה בבהירות: הנהגה איכותית!! ובמילים שלו: "אין מדינה בעולם שבה טיב הממשלה כל כך חשוב". את המסר הזה הוא שיגר אלינו, ולא בפעם הראשונה. במאמר שפרסם בעיתון הארץ (8.2.08) כתב פרופ' דרור: "מאחר שהאחריות העליונה להבטחת עתיד המדינה מוטלת על הדרג המדיני, הרי שהבטחת טיבו של דרג זה, היא משימה עיקרית של הציבור והמערכת הפוליטית". עוד ציטוט מאותו מאמר: "מכאן החשיבות הקריטית להחלטות הציבור במי לבחור כמנהיגים".
שלושה ימים קודם (5.2.08), במרכז הבינתחומי בהרצליה אמר הפרופסור: "מזה זמן רב, קיימת בישראל בעיית מנהיגות".
פרופ' דרור לא אומר אולמרט, אבל כולם יודעים שמה שמטריד את האזרחים, לא מטריד את ראש הממשלה. אין לו זמן לטפל בבעיות הלאומיות, מפני שהוא הוא עסוק בעיקר בכיבוי שריפות קואליציוניות. לא התפלאתי לשמוע מפרופ' דרור, שרוב ההמלצות מדוח וינוגרד, לא בוצעו. למנכ"ל קדימה עדי שטרנברג יש הסבר: "ראש הממשלה נאלץ לעסוק רוב הזמן בתחזוקת הקואליציה" (nrg / 1.4.08). בפועל, אדון אולמרט כופה עלינו את הופעתו המחליאה והמסוכנת בסדרה "הישרדות".
שורה תחתונה: אני מסכים לחלוטין עם פרופ' דרור: רק הנהגה איכותית תציל את המדינה.
וההבדל בין המנהיג שמינה את פרופסור סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל, לבין מי שמינה את עמיר פרץ לשר ביטחון, הוא ההבדל בין מנהיגות שרלטנית, לבין מנהיגות לאומית...
