"תראה יעקב, אני לתומי חושבת שכל אזרח שווה בפני החוק, במיוחד במשטר הדמוקרטי שכה אוהבים לסגוד לו כל מיני הוגי דעות, פרופסורים ושאר מלחכי פינכה. הדמוקרטיה המגדירה עצמה "שלטון העם", נועדה על-פי ממציאיה לתת לשליטים הנבחרים את הזכות להנהיג על-פי אמות מידה שוויונית ללא אפליות. הסוף לעריצות, הסוף לרודנות. ותאמין לי יעקב, זה עבד לא רע כנראה, עד שזה הגיע למדינת ישראל".
כן דודה חנה, עם מי יש לנו עסק הפעם?
"ובכן יעקב, בצהרי יום א' השבוע, שושנה השכנה שלי מדליקה רדיו ובדיוק משמיעים חדשות. שושנה, כזכור לך, לא חזקה לאחרונה במוטיב האוזניים שלה, ואני משמשת בשבילה כ"קשבנו מיכאל גורדוס". ומה אני שומעת יעקב? ככה, מתנדב במשטרה, בחור נחמד ונמרץ, עצר מכונית שנסעה במהירות מופרזת. הנהג עצר כמובן, והשוטר החל למלא דוח תנועה. עד כאן הכל חלק. לפתע נשמע קולו של שר האוצר רוני בר-און מתוך המכונית, כשהוא מתלונן על כך שהשוטר מעכב אותו כבר 20 דקות. "אתה מתנכל לי", טען השר כלפי השוטר. נו מה לעשות, השוטר המתנדב די הופתע, אבל כשוטר במשטר דמוקרטי הוא ממשיך למלא תפקידו על-פי הנהלים הקבועים בחוק. הדוח נרשם ושר האוצר ונהגו המשיכו בדרכם".
יפה דודה חנה...
"מה יפה יעקב?! זה לא הסיפור. עוד באותו ערב נשלח חוקר משטרה לביתו של אותו שוטר, והלה חקר אותו, נדנד לו, הזמין אותו לשימוע ומיד אחר כך הודיעו לו על פיטוריו. ולא חלילה שהוא טעה במשימתו, לא ולא! הפעם מצאו עבורו סעיף חדש: "הנ"ל העביר מידע פנימי לעיתונאי ובכך מעל בתפקידו". אתה מבין יעקב? כל אזרח פשוט שעובר עבירה חוטף על הראש, נענש, נשלח למאסר, מוקע אל עמוד הקלון, יוצא לעבודות שירות, אבל כשזה קשור בשר אוצר, משלם השוטר המתנדב בראשו.
שושנה השכנה שלי אומרת לי: "חנהל'ה, אל תהיי טיפשה, אל תחפשי צדק כי מרוב חיפושים תתעייפי, ולא ישאר לך כוח להכין מרק וקוסקוס לנכדים שלך". ותאמין לי שהיא צודקת שושנה. אני כל כך רתחתי וכעסתי מהפגיעה בשוטר, שכמעט התקשרתי למה שמו - דיכטר - שר המשטרה והייתי קוראת אותו לסדר, אבל אתה יודע יעקב, אני כבר למדתי שאין לי סיכוי לתקן את העולם, וחוץ מזה אולי אותו שוטר מתנדב שפוטר, ילך להתנדב בבית חולים, או בית יתומים, ובסך-הכל, הכל לטובה, ותרומתו לציבור תהיה תועלתית יותר. ומצדי ששר האוצר רוני בר-און ימשיך לטוס בכבישים ושרק יזהר לו שלא להתנגש במכונית של אבי דיכטר שר המשטרה, ושלום על ישראל".
את משהו דודה.