בואו ניזכר קמעא בתהליך היסטורי, חסר כל ערך, המעלה אבק וקורי עכביש, ועדת וינוגרד. אותה ועדה אשר הייתה חייבת לסיים את עבודתה מהר מהר - על-מנת לזרוק את מסקנותיה לפח מוקדם ככל האפשר.
עם מינויה של הוועדה הוגשו לבג"צ עתירות בדרישה שהממשלה תמנה ועדת חקירה ממלכתית ולא ועדת בדיקה ממשלתית, העתירות נדונו במותב מורחב, עמדת הממשלה על ועדת בדיקה אושרה על חודו של קול.
קצת לפני הגשת דוח הביניים הוגשה עתירה נוספת, בדרישה שהוועדה תפרסם את עדויות העדים אשר אין מניעה ביטחונית לפרסמן.
בית המשפט ירד קשות על הוועדה ועל זגזוגיה לכאורה בעניין פרסום העדויות, לא עזרו נימוקי הוועדה כי הערכותיה שניתן יהיה לפרסם בקלות את העדויות היו שגויהות וכי היא נדרשת לזמן נוסף - בלשונו הבוטה, התייחס בית המשפט לוועדה כאילו מדובר באיזו ועדת בירור של העולם התחתון.
בפועל פורסמו מרבית העדויות לאחר דוח הביניים, כאשר צונזרו מהן קטעים רבים, ולא רק משיקולי בטחון המדינה.
דוח הביניים היה קשה, אינני מכיר הרבה אנשים אשר היו שומעים כל כך רע וכל כך שלילי על עצמם, ולא היו מסיקים מסקנות אישיות, ואכן שורה שלמה של אנשים בממשלה ובצבא החליפה תפקידים בסמוך לאחר פרסום דוח הביניים אך ראש הממשלה לא התרגש ממנו, ראש הממשלה שלנו על החיזבאללה והחמאס לא יודע להתגבר, אבל ועדות, קטן עליו!
מדיוני הבג"צ ומהתייחסות הפוגעת והמעליבה של הבג"צ לוועדה (כולל ליו"ר הוועדה אישית - בעקבות תצהיר שהגיש) הסיקה הוועדה שעליה לשפר את איכות הייצוג שלה בפני הבג"צ, היא הבינה שהפרקליטות, המייצגת במקביל גם את הנפגעים האפשריים של הוועדה, נמצאת בניגוד עניינים ומתקשה להגן במקביל גם על הוועדה וגם על נפגעיה האפשריים.
אז פנה יו"ר הוועדה אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש לגייס לוועדה עורך דין מן הסקטור הפרטי. היועץ המשפטי לממשלה אישר את מינויו של עו"ד צבי אגמון, עו"ד בכיר מירושלים, מומחה בנושאים של הגבלים עסקיים.
ממש בנקודה זו גזרה על עצמה ועדת וינוגרד, לדעתי, גזר דין סופי, גזר דין אשר לא רק שיתק לחלוטין את פעולות הוועדה מכאן ולהבא, אלא הרס גם את כל הישגיה עד נקודה זו, הישגים אשר התבטאו בעיקר בדוח הביניים.
בסמוך לאחר מינוי של עו"ד אגמון, הוגשו עוד עתירות לבג"צ, ואשר עסקו בזכויות הצדק הטבעי של נפגעי הוועדה הפוטנציאליים, והוועדה, כאשר היא מיוצגת על-ידי עו"ד אגמון, באה לבית המשפט עם דגל לבן - אין צורך בצדק טבעי - כי אף אחד לא ייפגע ממסקנותינו.
ולשם מה לקחה הוועדה מומחה בהגבלים עסקיים? האם על-מנת לייעץ לה כיצד למסמס את מסקנותיה, או כיצד לסרס אותן לחלוטין? הרי לשם כך עמדו כבר לרשותה נציגיהם של היועץ המשפטי לרוב!
כיצד לא התעמקה הוועדה באלטרנטיבות הקיימות בפניה, וכיצד לא הועלו כאלה אלטרנטיבות, כמו למשל ביצוע שימועים טרם "גזר דין" סופי, על-פי תקדימי טרנר ומצגר? או למשל הוספת עוד שלב לעבודת הוועדה שלב בו יטופלו הנושאים האישיים!
ועדת חקירה על מעשים ומחדלים כה חמורים אשר אף אחד לא נפגע ממסקנותיה, בייחוד כאשר מדובר בשלטון ציני של אהוד אולמרט, היא ועדת פארש, ועדת כלום מכלום, ועדה אשר החליטה מראש לסכל את כל עבודתה.
ומי מחבריה שמיילל על כי מסקנותיה לא מיושמות אנא יביט במראה ויראה בדיוק מי אחראי לכך.
וכאשר תתחולל המלחמה הבאה, וכאשר נבין שאת מרבית הנזק ניתן היה למנוע אילו יושמו המסקנות ובזמן, אנא ישימו עצמם חברי הוועדה, באותה סירה עם אהוד אולמרט, הם, כמותו, ואולי אף יותר ממנו, אחראים למחדלי הממשלה ולמחדלי ראש הממשלה, ביישום נרחב ועמוק של מסקנות מהכשל הנורא שהמיטה עלינו ממשלת ישראל הכושלת בחודשים יולי-אוגוסט 2006.
