הבית שברחוב יד-שלום ברמת-גן אינו יכול שלא למשוך תשומת-לב כבר ממבט ראשון: אחד מקירותיו החיצוניים מצופה כולו במוזאיקה צבעונית; קיר שני מעוטר בשורשי-עצים, בדמות בעלי-חיים; שלישי מכוסה בדפים, ורביעי – בגרוטאות-ברזל בצורות שונות.
לא פחות מחזותו החיצונית - בולטת צורתו הפנימית של הבית: ששת חדריו גדושים בשכיות-אמנות לעייפה: ויטראז'ים, תמונות, פסלים ויצירות-אמנות אחרות.
מאחורי כל האוצר הזה עומדת הציירת והפסלת פרידה גודוביץ. כשקנתה את הבית מבעליו הקודמים, היתה חזותו עלובה למדי: קירותיו מטו לנפול ואף סביבתו לא היתה מרנינה במיוחד. אבל עד מהרה הצליחה פרידה לשוות ל"חורבה" מראה חדש והפכה אותו, במו ידיה, לבניין הדומה לטירה מפוארת.
מכתב מרוסיה כאשר נישאה פרידה, שהיא נינתו של החפץ חיים, מגדולי הרבנים במאה ה-19, היא גמרה אומר להקדיש לבית את כל זמנה ומירצה. אולם, מכתב שקיבלה יום אחד מדודתה ברוסיה, הביא לכך שפרידה שינתה את השקפת-עולמה מן הקצה אל הקצה. במכתב ניתנה לפרידה עצה של אשה עתירת-ניסיון וחכמת-חיים: "לעולם אל תסתגרי בדלת האמות של הבית ודאגי למצוא לך פינה לפיתוח כשרונותייך".
המכתב חולל בפרידה את המהפך הגדול. היא הספיקה מאז לסיים לימודי בלשנות באוניברסיטה וכן קורסים לדרמה, לציור ולפיסול. לימודי הבלשנות סייעו לה למצוא את פרנסתה כמורה ללשון עברית, ואילו הקורסים לאמנות הפכו אותה לציירת ולפסלת.
התמונה האהובה בקלקר - חומר-בידוד דמוי שעם שצבעו צחור - גילפה פרידה את "תל אביב בלבן": העיר בזעיר-אנפין, על כל בנייניה הציבוריים. "תל אביב המיניאטורית" מוצבת לאורכו של קיר שלם באחד מששת החדרים המרווחים שבבית.
לא פחות מזה, גאוותה של פרידה על התמונות בצבע שמן, פרי מכחולה: בעיקר פורטרטים של אישים, כאשר הפנים והצוואר עשויים צבע, ואילו הבגדים מקולאז'ים של בדים עתיקים, שאותם היא אספה שנים רבות. התמונה שהתחבבה עליה יותר מכל היא זו של להקת ה"חיפושיות" על בגדיהן. בתמונה זו, שממדיה שני מטרים מרובעים, השקיעה פרידה עבודה רבה: ריקעה סגול והדמויות שזורות כולן בזהב, כשחלקי הבגדים עשויים תחרה.
הורוסקופ בחצר פינות הבית מקושטות בפסלוני-עץ קטנים, מעשי-ידיה. את גזרי העץ אספה בנגריות, ולאחר גילוף ושיוף הולמים - הם לבשו צלם אנוש. גם מחצר הבית לא נעדרות יצירותיה של פרידה. ממש על הסף ניצב לו הורוסקופ של ירח תשרי - חודש הולדתה של פרידה - בדמות מאזניים אמנותיים, עשויים עץ. לצידם ניצבות שתי כירכרות-סוסים, עשויות אף הן מעץ, שבהן השקיעה פרידה עמל של חודשים רבים. ויש גם שולחנות וכסאות, שאותם הרכיבה בידיה האמונות.
על כל אלה סוככים ארבעת קירות הבית האמנותיים. קיר אחד, המצופה במוזאיקה, הוא, ללא ספק, הבולט שבין קירות הבית; קיר שני מכוסה כולו צדפים, שאותם ליקטה פרידה על שפת הים. מן הקיר השלישי ניבטים שורשי-עצים, דמויי בעלי-חיים, שאת רובם אספה פרידה בטיולים שערכה ברחבי הארץ: נחשים, חמורים, ציפורים וכלבים - כולם מעץ כמובן; ואילו הקיר הרביעי מכוסה בגרוטאות-ברזל בצורות מצורות שונות. ארבעה קירות של בית, שדמיון, עבודה ואהבה של גבירתו הפכוהו לארמון פרטי.