המשקיעים הישראלים ניחנים לרב בתעוזה וביצירתיות. היזם או המשקיע הישראלי מפגין תעוזה עסקית המתבטאת באופן התנהלותו, ובאה לידי ביטוי גם בבחירת יעדי ההשקעה. אולם, נתונים אלו אינם מספיקים. על היזם לעמוד באתגרים ומכשולים לא מעטים בדרך להצלחה ולשגשוג הכלכלי. משקיעים רבים מחפשים את רשת הביטחון בדמותו של אותו אחד שכבר עשה עסקים בחו"ל, נכווה, למד ועכשיו הוא מנוסה יותר. אז עוד בטרם תצא למסע היזמות, יש מקום לשים לב למהמורות הנסתרות בדרך.
1)
החוק לעידוד השקעות הון- ישראל, כשאר מדינות העולם, מעוניינת לעודד השקעות זרות בתשתיות מקומיות במטרה לפתח את הכלכלה המקומית. לאור האמור, נחקקו חוקים מיוחדים שמטרתם ליתן הטבות למשקיעי הון, והעיקרי שביניהם הוא החוק לעידוד השקעות הון. מטרת החוק, היא משיכת הון לישראל ועידוד יוזמות כלכליות במטרה לפתח את כושר הייצור של משק המדינה, לנצל באופן יעיל את אוצרותיה, לשפר את מאזן התשלומים באמצעות הקטנת היבוא והגדלת היצוא ולסייע בקליטת עליה וביצירת מקומות עבודה חדשים. החוק מעניק הטבות מס למפעלים מאושרים לתקופה של 7 שנים.
הקריטריונים העיקריים לקבלת ההטבות שבחוק (מעמד של "מפעל מאושר") הם: ערך מוסף מקומי גבוה, יכולת שיווקית, חדשנות טכנולוגית וכושר תחרות בשוקי חוץ ובשוק המקומי בתנאי חשיפה. כמו כן נלקחת בחשבון תרומת התוכנית לפיתוח היישוב וליצירת מקורות תעסוקה חדשים. יזמים רבים שוכחים מקיומו של הסדר חוק זה, ולפיכך יש צורך לברר ולהתייעץ עם גורמים מוסמכים, אשר יוכלו לתת פתרון.
2)
כשלי שוק ואי הבנה בנושאים כלכליים, כגון היבטי מיסוי- שיקול דומיננטי בביצועה של על עסקה מסחרית הוא שיקול המס, הואיל ויש בכוחו לחסוך ממון רב למשקיע הפוטנציאלי ולהתוות את צעדיו בבניית העסקה. המלצתנו היא כאמור לפנות לגורם מקצועי, אשר מבין את המטריה ואשר יש בכוחו לתת מענה יעיל ומדויק שיביא למצב האופטימאלי ביותר.
3)
הלוואות בנקאיות - הלוואה כספית היא דבר שקל מאוד לקחת, אולם קשה יותר להחזיר ולכן יש לחשוב היטב על היבטי הריבית, שיעורי ההצמדה, תקופת ההחזר וכיו"ב בטרם נוטלים את ההלוואה. לא אחת, בנקים רבים מחייבים את היזם לחתום על ערבות אישית, דבר המרוקן מתוכן את עקרון מסך ההתאגדות.
4)
חוסר ידע והתמקצעות - מי מאיתנו לא מכיר את המימרה הקובעת ש"ידע זה כוח". יזמים רבים פונים לאפיקים אשר אינם מוכרים להם. לפיכך דומה, כי ההשקעה החשובה ביותר ליזמים העומדים לפני גיוס ההון הינה למידה, הכשרה ואימון עסקי המתאימים לתחום היזום העסקי, וזאת בנוסף להכשרה הטכנית הספציפית בתחום המיומנות שלהם.
5)
זיהוי וניצול הזדמנויות עסקיות - במקום שבו האחד (היזם) רואה הזדמנות, האחר רואה בעיה. בהקשר זה, קיים סיפור עתיק יומין המדבר על האב, בעל מפעל לנעליים, ששלח את שני בניו לאפריקה בכדי לבדוק את אפשרויות הפיתוח העסקי ביבשת. אחד הבנים חזר ואמר כי "אין אפשרויות עסקיות, כולם יחפים", בעוד שהשני אמר "אתה טועה, קיימות הזדמנויות אדירות מאחר וכולם יחפים...". דוגמא מהפרקטיקה היא נכס שיש עליו צווי הריסה או עיקולים שנראים לאחד כמכשול לביצוע העסקה בעוד שעניינים משפטיים אלו לא ירתיעו יזמים מקצועיים המורגלים בפיתרון מכשולים מעין אלו.
6)
חוסר תקשורת - כל זמן שהידע העסקי אינו מצוי בידי היזם, אלא בידי אדם חיצוני (גם אם שותף בחברה), אין אפשרות להגיע לניצול המקסימאלי של העסק. הבעיות נגרמות בגלל חוסר בתקשורת בין המפעיל החיצוני לבין היזם; השותף מדבר בשפה העסקית, בעוד שהיזם לעיתים לא מבין את המתרחש סביבו (אם לא רכש את הידע הדרוש). מכאן, שעל היזם מוטל התפקיד של שילוב המהות הטכנולוגית עם טובת העסק.
בעידן הטכנולוגי, המאופיין בשינויים מהירים, לא ניתן להעלות על הדעת הקמת מיזם העסקי, שאיננו מבוסס על ידע ומחקר מעמיקים. אי לכך, ההשקעה החשובה ביותר ליזם לפני גיוס הון הינה למידה, הכשרה ואימון עסקי. דומה, כי מחסור במערכות ניהוליות, תכנון פיננסי לקוי, תלות יתירה באנשי מפתח בעסק, מקורות הון לא מספיקים לשלב הצמיחה, השקעת מאמץ בצד הטכני של המיזם במקום באסטרטגיה העסקית והשיווקית הם רק חלק מהסיבות שבעטיין יזמים רבים אינם ממריאים ונוסקים מעלה.
לסיכום, דומה כי כיום הדגש הוא על מעבר מהון סיכון להון ידע. דומה, כי הכסף בימינו הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע. מי שהוא יזם טוב, כלומר מזהה נכון את השוק, צומח באופן מבוקר ועושה שימוש נכון באנשים ומשאבים, יצליח גם בתקופות קשות.
