ברק הסתבך במלכודת הדבש

נשיא הפוליטיקאים החופשיים בישראל, פרופ' אהרן ברק, פצח השבוע במתקפה מתוזמנת על שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. ברק הסתער על היעד כדי להוציאו מכלל שימוש, או למצער - לגרור הדחתו מכהונתו. הוא כינה את פרידמן בשמות, וביקש בזעקתו לעודד פעילות להצלת בית המשפט העליון, משל מדובר בהצלת חיים ממש. ההסתערות באמצעות שלושת העיתונים הגדולים - ידיעות אחרונות, מעריב והארץ במוספי סוף-השבוע, מעידה על יכולת מרשימה לתזמן קמפיין ציבורי. אין להתפלא על כך, שכן ברק היה מאז ומתמיד הטוב שבפוליטיקאים, גם בתקופת שגלימה כיסתה את גופו. מאידך, היא מראה עד כמה נואש ברק ממה שרואות עיניו: פרופ' פרידמן, ידידו שנים רבות, מצליח להוביל רפורמות הנוגסות במעמדו של בית המשפט העליון, ודוחקות את בני טיפוחיו לפינה. ברק הנהיג בתקופת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון מדיניות/התנהגות של "מלכודת דבש". הוא היטב להשתמש בה, הן כלפי אישי ציבור, הן כלפי פוליטיקאים, ובמיוחד כלפי עיתונאים ופרשנים בכירים. הוא ידע לכבוש את בני שיחו, והשכיל להשתמש בכוח הרב שהיה בידו כדי לגייס גם את מתנגדיו, כדי שאלה יעשו את רצונו. בתקופת כהונתו הוא לא נמנע ממעורבות ישירה ובוטה במינוי בכירים, לרבות: שר משפטים, השר לביטחון פנים, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה. הפרדת רשויות? הצחקתם את ברק. מאז שסיים כהונתו נראה שאין לברק מה להציע. החורבן שהשאיר אחריו, כשהפקיר את בית המשפט העליון בידיהן של שופטות כביניש-ארבל, גורר תגובות חריפות וחוסר אמון. וכך נמוגה לה יכולתו להפעיל מלכודת דבש. פרופ' פרידמן, לעומת זאת, נהנה מתמיכה רחבה הן בקרב הציבור והן בקרב המפלגות בכנסת. הכל יודעים היטב - דבר שברק מסרב להכיר בכך - כי מערכת בתי המשפט איבדה את אמון הציבור (סקר אחרון: 52% אינם מאמינים לבית המשפט העליון...). גם אותן מפלגות שבאופוזיציה, בהן המפד"ל, יהדות התורה והליכוד, תומכות ברבים ממהלכיו של פרידמן, כולל בכאלה שנועדו להגדיר את תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים לשבע שנים; וכולל הצעת פרידמן לייצור מנגנון בחירה אחר לסגנים ולנשיאים, בלא תלות הכרעה של נשיא בית המשפט ו/או שר המשפטים. ברק, הטוב שבפוליטיקאים, הצליח השבוע לכבוש את כותרות אמצעי התקשורת הכתובים. ברם, דווקא בשל זאת, ביום-שאחרי, נראה כישלונו בולט עוד יותר. לראיה:

• רק אישי ציבור בודדים, בהם כמה חברי כנסת (פינס, גלאון..), הגיבו לזעקתו לפטר את פרידמן מתפקידו כשר משפטים;

• הציבור בכללותו לא מתעניין יתר על המידה במתקפה על פרידמן. הציבור מבין היטב כי מערכת המשפט אינה מספקת את הסחורה, היינו: היא אינה מכריעה בסכסוכים ביעילות ותוך זמן קצר.

• הציבור יודע שחוליי מערכת המשפט אינם בגלל פרידמן, אלא בגלל ברק ומקורביו, שביקשו להשליט בישראל ממשלת משפט דיקטטורית וצברו לעצמם כוח רב - על חשבון הכנסת והממשלה;

• הציבור יודע היטב, כי מניעיו של ברק אינם טהורים, וכי הוא עצמו נתן ידו למינוי שופטים בלתי ראויים לעמדות מפתח. המינויים הבולטים:

• מינוי דורית ביניש לכהונת שופטת בכלל ולנשיאת בית המשפט העליון בפרט;

• מינוי עדנה ארבל לכהונת שופטת, למרות שהיא נגועה בשחיתות אישית חמורה, לרבות קבלת כספים במרמה ובתחבולה, ולמרות מידע כוזב שמסרה;

• הציבור יודע היטב, כי גם עתה, אחרי כל הרפורמות - אלו האמיתיות ואלו המדומות של ביניש ולהקתה, עדיין נשחקים בעלי דין עד להכרעה בעניינם. דוגמית ששמעתי בימים אלה: נערה שנאנסה כשהייתה בת 14, עומדת עתה בפני סיום השירות הצבאי. למרבה הצער, עד עתה - חמש שנים אחרי, טרם הוכרע וטרם נגזר דינו של האנס.

מדוע הם חוששים מאולמרט ומארנון מוזס

סוד גלוי הוא כי ביניש וברק מרכזים את אשם נגד פרידמן. סוד גלוי הוא, כי הם נמנעים מלתקוף ו/או לבקר את ראש הממשלה אהוד אולמרט, למרות שזה האיש שיש להפנות כלפיו את חיצי הביקורת: אולמרט מינה את פרידמן נוכח זאת שידע היטב את דעותיו; אולמרט מעניק לפרידמן גיבוי ללא גבולות; אולמרט נמנע מריסונו, ואינו עומד בדרכו גם במהלכים שמוביל פרידמן בכנסת. ובמילים פשוטות: פרידמן הוא הכלי, שאותו מפעיל אולמרט; או למצער - פרידמן מנצל, מסיבותיו ומתובנותיו הוא, את חופש הפעולה ברוחב הגיזרה שאת ממדיה קובע אולמרט. גם מארנון מוזס הם נזהרים, כמו מאש. סוד גלוי הוא שמוזס נוקט בידיעות אחרונות עמדה חד-צדדית נגד ביניש. עמודי העיתון הגדול במדינה פתוחים בפני פרידמן, ולא קשה להבחין בשילוב האינטרסים המסוכן מצד מוזס, עם אלה של אולמרט, חיים רמון ופרידמן. ההתנהגות הפחדנית של ביניש וברק, שנמנעים מתקיפת אולמרט כדבעי - למרות שאולמרט חשוף הרבה יותר לביקורת בשל העבירות הפליליות החמורות שביצע ובשל החקירות הפליליות המתנהלות נגדו - מלמדת על חששם מהאיש. בנסיבות אלה, בל יתפלאו שהמערכת הציבורית דוממת ואינה מתגייסת לגונן על בית המשפט העליון מפני פרידמן.