בית מחוקקים טוב הינו כזה אשר מגיב בזמן לשינויים, ומתקן הוראות חוק אשר נמצאות כגורמות חוסר צדק או אבסורד. כך למשל בעניין הצ'קים החוזרים במלחמת לבנון השנייה; כידוע, בתקופת הלחימה הפסיקו חיי במסחר בצפון כמעט לחלוטין, ואזרחים רבים אף נאלצו לעזוב את מקום עבודתם ולהתגייס באופן מיידי לשירות מילואים. בשל המצב נפגעה פרנסתם (לרובם בטווח המיידי, ולחלקם - עד כדי קריסת עסקיהם), ולרבים מהם "חזרו" צ'קים.
נזכיר כי חוק צ'קים ללא כיסוי קובע כיום כי מקום בו סורבו יותר מעשרה צ'קים בחשבון בנק של לקוח בתקופה של שנה, החשבון הופך לחשבון מוגבל, ובהתאמה, בעליו הופך ללקוח מוגבל.
בשל כך, ניתן להבין את עגמת הנפש אשר נגרמה לרבים, על לא עוול בכפם, עת הוגבל חשבונם בתקופת הלחימה משום שלא הייתה בידם כל הכנסה, והצ'קים שבהם השתמשו לתשלום - סורבו.
בדיוק בשל כך העבירו בימים אלה, חברי הכנסת, הצעת חוק בקריאה טרומית, הקוראת לתת סמכויות לשר המשפטים ולמפקח על הבנקים לקבוע בהליך מהיר סייגים לתחולת החוק בעיתות חירום, וכן לאפשר, במקרה הצורך, פנייה אל בית המשפט בבקשה לבטל הבאת צ'ק במניין השיקים שסורבו, גם אם מקור הסירוב לכיבוד הצ'ק נובע בשל נסיבות מיוחדות שעניינן פעולות איבה או מצב חירום.
ונבהיר, הצעת החוק אינה מבקשת לקבוע כי במצב חירום יכובד כל צ', אלא, ההצעה מנסה בסך-הכל לשנות את המצב הקיים במובן זה שצ'קים אשר סורבו אך בשל "מצב החירום", לא יכנסו למניין עשרת הצ'קים אשר הופכים את החשבון למוגבל.
לדעתנו, הצעת התיקון לחוק הינה מידתית נכונה וחשובה (שלא לומר - מתבקשת), שכן יש בה כדי לתת מענה יעיל ואנושי לרבים אשר נפגעים פעמיים (לפחות) בעיתות חירום: פעם אחת ברמה הנפשית ופעם נוספת ברמה הכלכלית.
לנו נראה כי אין כל סיבה בגינה לא ימשיכו חברי הכנסת לעשות שימוש מבורך בכוח אשר הועמד לידיהם, ויכניסו את הצעה זו לספר החוקים בהקדם האפשרי.
כעת, כל שנותר לנו לקוות הוא כי גם כאשר יסתיים הליך אישורו של תיקון זה, הרי שלא נאלץ להשתמש בו לעולם.
