כתב אישום - משה קצב נגד מדינת ישראל

מקריאה של התבטאויות פרקליטי קצב וצוות יחסי הציבור שלו, מי שאינו מכיר את הסיפור עלול לחשוב כי קצב הוא המאשים ומדינת ישראל הנה המואשמת. "מניין יימצא שופט אובייקטיבי שלא הושפע?" - תשעה חדשים מתדיינים פרקליטי קצב עם הפרקליטות על עסקת הטיעון תוך שימוש מאסיבי בתקשורת ובכל תרגיל משפטי להעצים את הרעש התקשורתי, ואני לא יכול להימנע מהמחשבה שכל נושא עסקת הטיעון מצד קצב ופרקליטיו לא היה אלא תרגיל על-מנת להגיע למצב זה. עו"ד אמיר הופיע בתקשורת בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע. כל עוד שעסקת הטיעון לא יצאה אל הפועל, היה עליו לחשוב על ההשפעה שעלולה להיות על כך באם עסקת הטיעון לא תתממש. בנוסף, בית המשפט לא מחויב לקבל את עסקת הטיעון כלשונה וככתבה, ורשאי לגזור דין אחרת מהעסקה. אם בית המשפט היה מחמיר עם קצב מהסיכום, גם אז כפי הנראה היה עולה הטענה של השפעת התקשורת. אם ידיו של עו"ד אמיר היו נקיות, ואם באי-כוחו של קצב היו נמנעים ככל יכולתם מהתקשורת, היה אולי בסיס לטענה. עתה אין להם על מי להלין אלא על עצמם. נושא עסקות הטיעון הנו בעייתי וכאוב. הפרקליטות עושה שימוש רב מדי ומזיק בהליך זה. כאשר איש ציבור מואשם, חקר האמת חשוב יותר מכל התייעלות. חקר האמת חשוב גם אם בסופו לא תהיה הרשעה. עסקת טיעון במקרה שכזה הנה מוזרה - שני הצדדים מסכימים על סיפור כלשהו ששניהם מתכחשים לו, צד אחד טוען לחפות וצד שני טוען כי השתלשלות העניינים הייתה חמורה עשרות מונים. זו מן פשרה משפטית מעוותת, רק שכאשר מדובר באיש ציבור - חשיפת האמת לציבור חשובה יותר ממציאת פשרה משפטית. "מניין יימצא שופט אובייקטיבי שלא הושפע?" - הושפע ממי? הושפע מהכתבות הדורשות להחמיר עם קצב, או הושפע מדבריו של עו"ד אמיר שהופיע אינספור פעמים בתקשורת? מדוע מניח עו"ד אמיר כי השפעתו שלו ושל יתר נציגי קצב הנה פחותה? אולי השופטים דווקא הושפעו מטענותיו שלו עצמו? היועץ המשפטי לממשלה, והפרקליטות כולה, צריכים לערוך הפקת לקחים מעמיקה בנושא עסקות טיעון.