הפיתה והזהות היהודית

הכנסת סיימה את מושב החורף ונמצאת כעת בפגרה, זו ההזדמנות להיזכר בשלשה אירועים קטנים ומעניינים, הראשון מפחיד, השני מוזר ומגוחך והשלישי לא מצחיק בכלל.

• בכנס שארגן מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב הייתה הרצאה וסדנה מיוחדת על הגנה עצמית מדי תוקפים. אולם עובדי הכנסת לא זרמו בהמוניהן לסדנה. בלשניקוב נפגע אישית מהנוכחות המאד מצומצמת ומיד הודיע כי מי שלא ישתתף בסדנת ההתגוננות נגד תקיפה לא יזכה להעלאה בשכרם ואף לא יקודמו. איזה עיתוי מופלא! הפעלת סחיטה באיומים של מעביד באמצע שיעור התגוננות. פשוט מהלך מבריק. אולם העובדים הוכיחו כי בדקות הקצרות עד שבלשניקוב פתח באיומיו, הם ככל הנראה הספיקו ללמוד משהו, כי מיד הן רצו לחברי הכנסת ואלה הפעילו את אמצעי התקשורת שחבטו במנכ"ל הכנסת ללא רחמים. בלשניקוב עוד ניסה להאבק עד שהתמוטט ונכנע בשעות הערב.

• כמה חברי הכנסת קיבלו הזמנה לכינוס בארה"ב מטעם קרן אלמונית בשם "קרן ג'ורדאן- ברארד". הכינוס אמור היה להיות כנס של ראשי שבטים אינדיאניים. גולת הכותרת של הביקור היתה אמורה להיות סיור בשמורה האינדיאנית בשם "סונקואלמו" במדינת וויאומינג. ההזמנה הראשונה הגיעה בשיחת טלפון מאדם שהציג את עצמו כנשיא הקרן אלן ג'ורדן, אחר כך התקבל אי - מייל בלשכות חברי הכנסת מנשיאות הקרן ובו תוכנית הכנס, שהוא מעין סמינר אקולוגי סוציולוגי שהיה נראה רציני ומכובד. הוא כלל מפגש עם ראשי שבטים אינדיאניים, אקדמאים מכובדים ונציגי עמותות הפועלות למענם, ואפילו מפגש עם חברי קונגרס אמריקניים. הפניות הללו חזרו ונשנו, אלא ששמותיהם של חברי הקונגרס לא צויינו, ענין שהיה נראה מוזר. בנקודה הזו התעורר חשד בקרב חברי הכנסת. מהר מאד נפתרה התעלומה: קרן כזו איננה בנמצא בכלל. כמו כן התגלה חוסר סבירות קיצוני במרחקים בין המקומות שניתנו. הענין הועבר לבדיקה ביטחונית שלא העלתה דבר. היום סבורים כי מדובר במתיחה מוצלחת במיוחד שנועדה לחשוף את הקלות שבה חברי כנסת מתפתים לנסוע לכל מיני "כנסים" מפוקפקים שתועלתם הציבורית והפרלמנטרית שווה לאפס, ובלבד שיהיו בחו"ל.

• אחד הרגעים המביכים והמשפילים ביותר במושב הנוכחי, אם לא בתולדות הכנסת כולה, אירע בעת ביקורה של קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בכנסת. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו עלה לדוכן והחל בנאומו. בעוד הוא מדבר שלף שר האוצר רוני בר - און את הטלפון הסלולארי שלו כשהוא מחייך חיוך רחב והראה אותו לשר הביטחון אהוד ברק היושב לצידו, וזה הגיב מיד בצחוק.

"צלקות העבר עמוקות ואינן מתרפאות בשנות דור אם בכלל", המשיך נתניהו כאשר כל השרים שהיו בסביבה רפי איתן, ציפי לבני, בנימין בן-אליעזר ואפילו ראש הממשלה התכופפו אל הטלפון שהועבר מיד ליד בליווי צחקוקים, גיחוכים לחשושים ותנועות בוז. "יש בינינו אנשים המהלכים עם מספרים על זרועותיהם", אמר נתניהו מול צחקוקיהם של ראש הממשלה והשרים, שחל מהם הטיחו את גופם לאחור מעוצמת הצחוק הכבוש. את מבטה הנדהם של קאנצלרית גרמניה שישבה חמורת סבר מול פרצופי חברי הממשלה הגועים מצחוק מתנועעים אנה ואנה בכסאותיהם אי אפשר היה להחמיץ. אבל מה עבר בראשה, לעולם לא נדע. אז מה באמת כל כך הצחיק את השרים?. מסתבר שהיתה זו הודעה ששלח אלמוני אל שר האוצר רוני בר - און ובה נכתב "ביבי בטח יגיד שהוא זוכר את חילי האס. אס. ברחובות ירושלים". הבדיחה הזו היא בעצם פראפראזה על אמרה שיוחסה לנתניהו, שלפיה אמר בראיון עיתונאי כי הוא "זוכר את החיילים הבריטיים ברחובות ירושלים", וזה למרות שהוא נולד כמה שנים לאחר קום המדינה ולא יכול היה לראותם. במדינה מתוקנת, שר שמתנהג בצורה שהנכד שלו אינו מעז להתנהג בזמן הריכוז בגן, היה צריך להתפטר. במדינה מתוקנת העיתונות היתה צריכה לדרוש את פיטוריו - אבל אז חלילה האיש שעל הדוכן, שבגללו מתפקעים מצחוק ועל חשבונו מריצים בדיחות בכינוס מליאה יחיד במינו, עוד עלול חס וחלילה לתפוס את מקומו של ראש הממשלה הנוכחי שעכשיו מתפקע מצחוק. זה כנראה בכלל לא מצחיק.

לפני כחודשיים הודיע השר לביטחון פנים אבי דיכטר על גיוסם של עוד 1,000 שוטרים חדשים למערך המשטרה, "בקרוב". השבוע בוועדת הפנים התבררה התמונה הבאה מפיו של מנכ"ל המשרד רני פלק. מתוך 1,000 מתוכנן כרגע גיוסם של 200 שוטרים, אבל! שימו לב! התקציב מאפשר גיוס של 60 שוטרים בלבד. והנה בא עוד אבל. יש תקציב, אבל עד כה גויסו 31 שוטרים בלבד. הנה ככה עובדים דברים במדינה: מבטיחים 1,000, ש-800 מתוכם זה בכלל סתם בשביל שיהיה מספר יפה עגול כזה כמו 1,000 - כי זה נשמע מרשים מאד. אח"כ המשרד לביטחון פנים "מתכנן" גיוס של 200. נו יופי אז תכנן, האם המשרד לביטחון פנים אינו יודע מה תקציב המשטרה? ודאי שהוא יודע, כי הוא ממונה עליו והוא יודע מצוין שאפשר בתקציב לגייס רק 60, שכאמור רק חצי מהם גויסו. ח"כ פינס המופתע אמר כי "זה נראה כמו מסע יחסי ציבור - בקצב הזה יעברו הרבה מאד שנים עד שיגויסו 1,000 שוטרים". לכן הודיע כי יתמוך בהצעת החוק של ח"כ שי חרמש לגיוסם של 10,000 שוטרים. דבריו של ח"כ פינס היו נשמעים בהתחלה תמוהים ביותר, שכן אם לדבריו גיוס של 1,000 שוטרים זה ענין של "הרבה מאד שנים" כהגדרתו, מה יועיל לו לתמוך בהצעת חוק הקוראת לגיוס 10,000 שוטרים? שינסה קודם 200. אבל פתאם הבנתי את חוכמתו הרבה של ח"כ פינס, שככל הנראה הבין שאם המתמטיקה של המשרד לביטחון פנים קובעת ש-1,000 שווה ל-31 שוטרים, הרי שעיקרון הגמישות המתימטי יכול לקבוע בקלות ש-10,000 הם 1,000 ונפתרה הבעיה. פשוט גאוני! בנוסף, עיקרון השיטור הווירטואלי שזה עתה נקבע עומד על רף של 940 שוטרים וירטואליים לשנת 2008 וכולנו יודעים שזה לא מספיק, אז למה לא לגייס 10,000 שוטרים וירטואליים? זה הרי הרבה יותר רציני! ואיך אני יודע שהשיטור הווירטואלי הוא עיקרון חדש במשרד לביטחון פנים? כי אחרי שמנכ"ל המשרד גמר להסביר כמה שגיוס 1,000 שוטרים זה לא הגיוני ושיש תקציב רק ל-60, הוא עוד הבהיר בלי להתבלבל ש-820 שוטרים ישלחו "לשטח" דהיינו - לתחנות המשטרה. וכי איזה שוטרים ישלחו? אלה שלא גויסו? ודאי שלא! הכוונה היא למגויסים הווירטואליים. לסיכום אמר מי שהיה סגן המפכ"ל במשטרה ח"כ יצחק אהרונוביץ:' "אני לא יודע אם לצחוק או לבכות".