סמרטוטים

ראש הממשלה אהוד אולמרט הצליח לכבוש את עיתוני החג. בסדרה ארוכה של ראיונות לכלי התקשורת הוא הצליח להשיג את מבוקשו: גם לקבל שטח וזמן מסך לפרסום הגיגיו ולניגוח יריביו; וגם להימנע ממתן דין וחשבון אמיתי ונוקב לציבור הרחב. ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ערוץ 1, ערוץ 2. ועוד. כל אלה פתחו שעריהם לתעמולה של אולמרט במעלליו המתמשכים נגד הציבור. עד כמה הפכו כלי התקשורת לכלי שרת בידי אולמרט, ניתן ללמוד מהעובדה הבאה: שום כלי תקשורת - מלבד ערוץ 10 שדגדג מעט את אולמרט - לא הציב בפניו את השאלות הקשות, הנוגעות לשלוש החקירות המתנהלות נגדו: פרשת כרמיה, פרשת מרכז ההשקעות, פרשת המינויים בתמ"ת. ולא מפאת חוסר מקום. עיתונאים בכירים "התכבדו", כשליחי ציבור, בזכות לראיין ראש ממשלה מכהן. אולם הם חטאו לתפקידם, שלא לומר: מעלו בתפקידם, כאשר נמנעו מלדרוש מאולמרט תשובות ברורות למעורבותו בפרשות השחיתות ובקבלת שוחד בהיקף של מאות אלפי דולרים. לא נתעייף מלהזכיר שוב ושוב, כי מדובר באותם כתבי חצר, ובהם: נחום ברנע, שמעון שיפר, בן כספית ואילה חסון. עיתונאים אלה חוטאים לתפקידם בזאת שהם מציגים את אולמרט כאלטרנטיבה היחידה והראויה לכהונת ראש ממשלה; וכאשר הם נמנעים מהתעמתות עם אולמרט בגין מעורבותו בשחיתות. את כבודם העצמי הם איבדו מזמן. עכשיו כבר אין בושה. התנהלותם של כתבי חצר אלה מעוררת סלידה, וגם מחשבות: האם הם אינם מבינים מה הם עושים? מדוע כתבי חצר אלה נותנים ידם להשחתת המדינה על-ידי אולמרט ואנשיו? האם אינם רואים שאולמרט מבצע שורה ארוכה של פעולות פסולות בגלל מעורבותו בשחיתות? האם ברנע, שיפר וכספית אינם מבינים שהם פוגעים בזכותם של ילדיהם שלהם ובני משפחותיהם לחיות במדינה שהעומד בראשה יהא אדם ישר דרך שלא לקח שוחד? עד כדי כך הם אטומים אפילו לזכויות הבסיסיות של בני משפחותיהם? האם הם אינם מבינים שאפילו אולמרט מתייחס אליהם כאילו היו סמרטוטים?