כל אחד מאיתנו רוצה להיות עצמאי. עצמאות, לפי מילון אבן-שושן, היא עמידה ברשות עצמנו, אי תלות באחרים, חירות וחופש.
ומהי עצמאות רגשית? להיות בעל עצמאות רגשית פירושו להיות מודע לעצמי - לדעת מה מעניין אותי, ממה אני נרתע, מה גורם לי להצליח, כיצד אני משלב בין המחשבה לבין הרגש ומנהל אותם לתועלתי ולתועלת הסביבה.
במצב כזה אני לא תלוי באחרים - מה הם חושבים עליי ומה הם מצפים ממני. מה קורה לנו כשאנו מופעלים על-ידי הרגשות? במקרים אלו הרגש ינהל את התנהגותנו ותגובותנו לסיטואציות שונות. נפעל אוטומטית וכתוצאה מכך מערכות היחסים יפעלו מעצמן ולא כפי שאנו בוחרים שיתנהלו.
Mayer & Salovey, חוקרים מובילים בתחום האינטליגנציה הרגשית, מתארים במודל שפיתחו (1997) את האינטליגנציה הרגשית כיכולות לזהות רגשות, להשתמש ברגשות, להבין אותם ולנהל אותם. כלומר, להשתמש במידע כהכוונה למחשבות ולפעולות. המודל שלהם משלב יכולות קוגנטיביות ויכולות אישיותיות.
לדבריהם, מודעות וניהול העולם הרגשי עשויים לפתח את החשיבה ולהביא להתנהגות סתגלנית. אלו עוזרים ביצירת "אני" בטוח, שלם וברור בסיטואציות אישיות ובסיטואציות חברתיות.
הוכח שטיפוח האינטליגנציה הרגשית גורם לאנשים להיות יותר קשובים לעצמם, להיות יותר שלמים עם החלטותיהם ולהיות יותר קשובים ואמפטיים לאחרים. בדרך זו מערכות היחסים השונות מועצמות ומביאות לשיפור בתקשורת ובפעילות המשותפת.
אינטליגנציה רגשית היא מיומנות חשובה לניהול עצמי ולניהול אחרים. בעזרת יכולת זו אנו מודעים לרגשות, למחשבות, לערכים/אמונות ולהתנהגויות שלנו. הכרות של שפת הרגשות היא הבסיס ליצירת מערכות יחסים ולשימורם. היכולת לזהות רגשות (שלנו ושל אחרים), לקרוא להם בשמם, להבין אותם ולנהל אותם, מאפשרת לנו להיות קשובים לצרכים ולרצונות שלנו ושל האנשים הסובבים אותנו. הווה אומר לזהות מה קורה לנו, מה אנחנו מרגישים (ולא איך אנחנו מרגישים), כיצד אנו פועלים בהתאם לגילויים אלו וכיצד אנחנו מתעלים את רגשותינו להשגת מטרות.
כך, לדוגמא, מנהל בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להקשיב הקשבה מלאה לעובד הפונה אליו בהצעה יצירתית ולא שגרתית. במקום לקטול את ההצעה מיידית הוא יקשיב, יבין את נקודת מבטו של העובד ולא יתנהל ממניעים של פחד משנוי, למשל. הוא ינהג כך כי הוא מודע לעצמו, בטוח בעצמו ומסוגל לקבל דעת אחרים בצורה עניינית וללא שיפוטיות לגבי האדם המציע.
דוגמא נוספת היא מחיי ההורות. כשהילד שלנו עושה מעשה שאינו מקובל עלינו, הרגש הראשוני יהיה כעס והתגובה בהתאם. אם נדע לזהות את רגשותינו באותה נקודת זמן ונהיה קשובים לעצמנו (לרגש שהפעילה הפרשנות שלנו), נוכל להיות קשובים גם לילד ולבחון מה גרם לו לפעול כך. במקום להתפרץ נוכל להבהיר לו כיצד אנו מרגישים כלפי פעולתו ולמה היינו מצפים ממנו.
אז איך נדע אם אנחנו מנהלים את עצמנו או שאנו מנוהלים על-ידי הסיטואציות והאנשים שסביבנו? כדי לדעת זאת כדאי לנסות ולבדוק את הדברים הבאים:
- למפות את הערכים/אמונות - "מה חשוב באמת".
- כשצף רגש - לזהות אותו, להגדיר אותו ולתת לו מקום.
- לבחון את הפרשנות לסיטואציה ואת הרגש שעלה.
- לנסות ולשנות את הפרשנות ולפעול בהתאם לרגש החדש.
- לבחון מאיזה מקום פועלים בסיטואציה הנתונה:
- האם ממקום של להראות טוב או ממקום של שלמות פנימית?
- האם ממקום של פחד או ממקום של קבלה ואהבה?
- האם ממקום של אוטומט או ממקום של הקשבה?
אם נשקיע תשומת לב בפעולות אלו, נוכל לבחון אם אנו עצמאים רגשית. האם באמת ובתמים אנו מנהלים את עצמנו תוך כדי לקיחת אחריות אישית על מה שקורה לנו או שמא אנו מנוהלים על-ידי גורמים אחרים.
תהליך של אימון (coaching) לאינטליגנציה רגשית מביא את המתאמן להיות אומן (master) במיומנויות האינטליגנציה הרגשית בדרך של שותפות מעצימה, כך שהתהליך ישפיע על חייו האישיים והמקצועיים. בתהליך זה מפנים את תשומת הלב לפעולות הנזכרות לעיל ומתרכזים במצב המתאמן היום ובמה הוא רוצה לעשות כדי להגיע למקום אליו הוא שואף להגיע בעתיד.
