ארגון בצלם נמנע מלגנות פיגועים נגד חיילים ישראלים המבוצעים ע"י ארגוני הטרור הפלשתינים מרצועת עזה, וזאת גם לאחר ההינתקות הישראלית מרצועת עזה וחזרת ישראל לקווי 67'. מנוסח הודעות בצלם עשוי להשתמע, כי הארגון רואה בפיגועים המכוונים נגד חיילים ישראלים חלק מ"זכות ההתנגדות" ל"כיבוש הישראלי" של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית וארגוני הטרור הפלשתינים האחרים הפועלים ברצועת עזה, ובהם שלוחות של ארגון אל-קאעידה.
בצלם: המשך ה"כיבוש" של עזה הוא הסיבה לשיגור טילים לעבר ישראל ב-10 במאי 2007 פרסם ארגון בצלם חוברת שכותרת "מאחריות לא מתנתקים", ובה מסביר הארגון מדוע נמשך שיגור רקטות הקסאם לעבר יישובים ישראלים לאחר ההינתקות. וכך נכתב בין היתר בחוברת:
"ישראלים רבים שואלים מדוע ממשיכים פלשתינים לירות עלינו טילים, גם אחרי שקיבלו לרשותם את כל הרצועה", כותב ארגון בצלם ומסביר לציבור הישראלי שיש לכך סיבה טובה מאוד. לטענת ארגון בצלם "כיבוש הרצועה לא הסתיים עם ההינתקות שכן "רצועת עזה נמצאת תחת שליטה ישראלית מכל עבר: בצפון, מחסום ארז סגור אלא במקרים קיצוניים, בדרום - מעבר רפיח שישראל שולטת בו בעקיפין, במזרח - גדר המערכת, שכל הקרב אליה נורה וממערב הים שאסור לפלשתינים לשלוט בו מעבר לעומק מסוים".
המסקנה של ארגון בצלם חד-משמעית: "מאחריות לא מתנתקים", ואדרבא, לטענת בצלם על ישראל חלה חובה, גם נוכח מתקפת הטרור הבלתי פוסקת, "לספק הגנה לפצועים, חולים, ילדים מתחת לגיל 15 ונשים הרות, לאפשר מעבר חופשי של משלוחי תרופות ומצרכי מזון חיוניים, לאפשר לצוותים רפואיים הגשת סיוע ולהימנע מהטלת עונשים קולקטיביים" וכן לכבד את זכותם של תושבי רצועת עזה "לחופש תנועה, לעבודה, לתנאי מחייה נאותים, לחינוך, לרמת בריאות נאותה ולחיי משפחה".
טיעוני בצלם במבחן המציאות טענות אלה של ארגון בצלם אינן נכונות בחלקן. האמנם כל הקרב לגדר המערכת בגבול המזרחי של הרצועה נורה, כפי שטוען ארגון בצלם? שימו לה לניסוח "כל הקרב נורה"! אין יוצאים מן הכלל! גזר דין מוות מוצא על כל פלשתיני בכל גיל ובכל הנסיבות! וכי יש לארגון בצלם הוכחות לתמוך טענה חמורה זו שהוא מטיח בצה"ל? אם יש שיואיל ויביא. ואם אין ראוי שיתנצל בפני מפקדי צה"ל וחייליו המופקדים על שמירה על בטחון המדינה מפני ארגוני הטרור, שאינם בוחלים באמצעים ובשיטות הסוואה כדי לרצוח ישראלים ללא אבחנה.
ובהתייחס למעבר רפיח - טענות ארגון בצלם כאילו לישראל שליטה עקיפה במעבר הגבול הינן מגוחכות ואינן עולות בקנה אחד עם המציאות בשטח. בכירי חמאס יוצאים ובאים תכופות במעבר רפיח למצרים וממנה למדינות ערביות אחרות, מאות חולים ופצועים (בהם גם מוחמד דיף ראש הזרוע הצבאית של חמאס ומפקד גדודי המוג'אהידון) הועברו לטיפולים רפואיים במצרים ובחו"ל על אף שהמעבר היה "סגור" באופן רשמי. יתירה מכך, בכיר בחמאס הודה לא מכבר (8.3.08) בראיון לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס", כי מאז ההינתקות הישראלית מרצועת עזה (אוגוסט 2005) נשלחו מאות לוחמים לאימונים צבאיים באירן ובסוריה.
ארגון בצלם אינו מטיל על מצרים כל אחריות למצב על אף שרצועת עזה גובלת מדרום בשטחה הריבוני ואין כל נוכחות ישראלית בציר פילדלפי. שה"ח המצרי הודה מפורשות שמצרים מתנגדת לפתיחת מעבר רפיח, אלא ע"פ ההסכם המשולש עם ישראל והרשות הפלשתינית, כיוון שהיא אינה מעוניינת "לפטור" את ישראל מאחריות לרצועה. במילים אחרות - מצרים משיקוליה מסכלת כל אפשרות ל"הסרת המצור" מעל רצועת עזה. חמאס שיחק את המשחק המצרי תקופה מסוימת, ואולם בחודשים האחרונים הוא מכוון את האש ישירות לקהיר ובכירים בארגון מאשימים את מצרים כגורם העיקרי המטיל מצור על הרצועה.
מעבר לנאמר לעיל, ארגוני הטרור הפלשתינים אינם מקבלים את הפרשנות של בצלם. לדידם, ועמדה זו מובהרת חזור והבהר, המאבק המזוין יימשך עד לשחרור פלשתין מהים לנהר וללא קשר להינתקות, למדיניותה של ישראל או לחוק הבינלאומי.
ארגון בצלם ממשיך להתחמק מתשובה פניתי לברר את עמדת ארגון בצלם בשאלת המשך הטרור מרצועת עזה, שכן על-פי ההיגיון של בצלם עשוי להשתמע, כי גם לאחר שישראל תיסוג מאיו"ש יטען הארגון כי ישראל עדיין שולטת בעקיפין או במישרין באיו"ש ועל בסיס זה הוא עשוי להצדיק ע"פ פרשנותו את החוק הבינלאומי את "זכות" ארגוני הטרור הפלשתינים ל"התנגדות", קרי - להמשך המאבק המזוין נגד ישראל.
בינואר 2004 הפיץ ארגון בצלם 5,000 פנקסים לחיילים המוצבים במחסומים בשטחים ובהם מכתב של הזמר יובל בנאי, בו פנייה אישית לחיילים, בה נכתב בין היתר:
"תעצור שנייה, תסתכל עליהם. מולך עומדים אנשים שבסך הכול רוצים לנהל חיים נורמאליים במציאות המטורפת הזו, כמוך וכמוני. בדיוק כמו ההורים שלך גם הם צריכים להגיע לעבודה, כמו האחים שלך גם ילדיהם זכאים להגיע לבית הספר, כשהם חולים הם צריכים להגיע לרופא. ובדיוק כמו שאתה מת להגיע הביתה, גם האנשים שמגיעים למחסום לפעמים רוצים, בסך הכול, להגיע הביתה".
"תיקח את זה בחשבון. הדאגה לצרכים של האזרחים היא חלק מהמשימה. אני יודע שלפעמים זה הדבר האחרון שאתה חושב עליו, אבל כל עוד אתה שם אתה לא יכול להתעלם מהאנשים שעומדים לפניך. אתה חייב לשמור על כבודם ועל כבודך. בסוף הפנקס תמצא כמה כללים, התואמים את פקודות הקבע בצה"ל, שיעזרו לך לעשות זאת".
דברים אלה נאמרו מן הלב ומן הדין, וראוי שחיילי צה"ל ינהגו על-פי הפקודות ועל-פי משורת הדין בהתאם לצורך. ואולם, על-פי ההיגיון של ארגון בצלם המשתמע מהודעותיו, לצד המודעות לצורך לנהוג בדרך מתחשבת בפלשתינים עליהם להיות מודעים גם לעובדה שבשל "הכיבוש" מוקנית לאותם פלשתינים "זכות" ל"התנגדות לכיבוש", שמשמעותה לפגוע באותם חיילים ולהרוג אותם.
ארגון בצלם חייב לטעמי הסבר לציבור הישראלי כיצד ארגון זכויות אדם אינו מגנה, ובמשתמע מצדיק, הריגה ללא אבחנה של חיילים וחיילות בידי ארגוני הטרור אף אם הם נמצאים בבסיסים עורפיים ואינם חלק מהכוח הלוחם. כל פניותיי לארגון בצל הושבו ריקם. המנכ"ל, ג'סיקה מונטל, וראש אגף ההסברה, שרית מיכאלי מסרבות בתוקף להגיב לשאילתות שהופנו אליהן בנושא זה. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם, ובכל מקרה ראוי שסוגייה זו תעלה לדיון ציבורי. על הציבור להכיר את העובדות ועל פיהן ישפוט את ארגון בצלם בעניין זה.
להלן השאילתה האחרונה שנשלחה למנכ"ל בצלם (21.4.08) ונותרה ללא מענה:
מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, שלום ב-19 באפריל 2008 ביצעה חולית חמאס, שנשלחה ע"י ממשלת חמאס השולטת ברצועת עזה, פיגוע התאבדות מורכב במסוף כרם שלום, במסגרתו נעשה ניסיון לחטוף חיילים ולהרוג באמצעות מכוניות תופת רבות עוצמה מספר חיילים גדול ככל האפשר. לו תוכניתם הייתה מצליחה היו נהרגים עשרות חיילים ישראלים הנמצאים במסוף כדי לאבטח את העברת סחורות ומוצרי מזון לרצועת עזה .
ארגון בצלם גינה את רצח שני האזרחים הישראלים במסוף נחל עוז, ואולם הארגון נמנע במפגיע לגנות את הפיגוע במסוף כרם שלום, בו נפצעו 13 חיילים ואשר לולא עירנות החיילים יכול היה להסתיים באסון כבד ובחטיפת חיילים.
השאילתה מדוע ארגון בצלם נמנע מלגנות את הפיגוע במסוף כרם שלום?
מדוע ארגון בצלם אינו מגנה את השימוש של חמאס במחבלים מתאבדים, סוג של פיגועים אותם כינה בצלם בעבר "פשעי מלחמה?"
מדוע בצלם אינו מגנה את תקיפת יעד המשמש להעברת סחורות ומזון לתושבי רצועת עזה ובכך מחמיר את הסבל של רצועת עזה, עליו מתריע ארגון בצלם?
מדוע ארגון בצלם אינו דורש להעמיד לדין את ממשלת חמאס המעודדת בגלוי פיגועי התאבדות ומאמצת מדיניות גלויה של תקיפת מעברי הגבול לרצועת עזה ובכך גורמת להחמרת המצב ההומניטארי?
מדוע ארגון בצלם אינו מגנה את ניסיון חטיפת החיילים במסגרת פיגוע התופת במסוף כרם שלום, וזאת על אף שארגון בצלם הגדיר בעבר את חטיפת גלעד שליט לצורך מיקוח כפשע מלחמה?
מהודעות בצלם ניתן ללמוד, כי הארגון מעניק הכשר לארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה להמשיך לבצע פיגועים ללא אבחנה ולרצוח חיילים וחיילות ישראלים בכל שטח מדינת ישראל אף אם אינם נוטלים חלק בלחימה ואינם שוהים בבסיס צבאי. האם ארגון בצלם נמנע מלגנות את הפיגוע כיוון שהוא סבור, שפיגוע ההתאבדות באמצעות מכוניות תופת במסוף כרם שלום נעשה במסגרת מימוש "זכותם" של ארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה להמשיך להרוג ללא אבחנה חיילים וחיילות ישראלים גם לאחר ההינתקות?
אודה לקבלת התייחסות של ארגון בצלם עד ליום שלישי בשעה 08:00.
בברכה,
יהונתן דחוח-הלוי
www.nfc.co.il עותק:
יו"ר ועדת החוץ והביטחון - ח"כ צחי הנגבי
ח"כ יובל שטייניץ
