עדות מפוקפקת של בצלם

ארגון בצלם מפרסם באתר האינטרנט שלו עדות של פלשתיני תחת הכותרת "מתנחלים יידו אבנים בכביש חווארה-ג'ית ופצעו את עלי עבאהרה בראשו, מרס 2008". הכותרת מנוסחת כעובדה וההאשמה כלפי המתנחלים הינה חד-משמעית ללא כל ספקות מצד ארגון בצלם. על מה מסתמך ארגון בצלם ומה הוביל אותו לקביעה זו בביטחון כה מוחלט? בעדותו של עלי עבאהרה, נהג מונית פלשתיני, שגבתה סלמה א-דיבעי מטעם בצלם, ב-4.3.08 בבית החולים רפידיא בשכם, מצוינים הפרטים הבאים: יום ההתרחשות: 3 במרס 2008 נקודת יציאה: ג'נין נקודת סיום מתוכננת: הכפר סנג'ל מצפון לרמאללה תחילת נסיעה: 19:15 מיקום ההתרחשות: 50 מטר לאחר הכניסה להתנחלות יצהר (כארבעים דקות לאחר תחילת הנסיעה) האירוע: אבן פגעה בפניו של נהג המונית ופצעה אותו. "כחמישים מטרים אחרי הכניסה ליצהר חטפתי מכה חזקה בפנים. בהתחלה חשבתי שחטפתי כדור חי בגלל עוצמת הכאב ובגלל הדם שירד לי. לא יכולתי לראות שום דבר בגלל הכאבים ובגלל שהשמשה הקדמית הייתה מנופצת... לא יכולתי להמשיך לנהוג. הצעיר שישב לידי התניע את המונית ותפס את ההגה. הוא אמר לי לא לפחד ושאם אמשיך ללחוץ על דוושת הגז הכול יהיה בסדר". זיהוי התוקפים: נהג המונית מודה בעדותו שלא ראה את התוקפים שיידו אבנים לעבר המונית ופצעו אותו. הוא אומר מפורשות את הדברים הבאים: "לא ראיתי את המתנחלים התוקפים". זיהוי התוקפים הינו עדות שמיעה בלבד ולא עדות ממקור ראשון. נהג המונית מציין בעדותו, כי:

• "הנוסעים צעקו עלי להמשיך לנסוע כי המתנחלים (כך לגרסתם של הנוסעים - י.ד.ה.) רדפו אחרינו והמשיכו ליידות עלינו אבנים".

• "כשהגענו אליהם (לחיילים - י.ד.ה.) אחד הנוסעים סיפר להם שהמתנחלים זרקו עלינו אבנים".

• "הנוסעים שהיו אתי אמרו לי מאוחר יותר שהם ראו 6-5 מתנחלים שעמדו על ערימת עפר או סלע גבוה ליד ההתנחלות וזרקו אבנים לכיוון שלנו".

יש לציין, כי באותו יום שקעה השמש בשעה 18:27 וכי הירח היה רק סהר דק. המונית יצאה מג'נין 45 לאחר השקיעה והיא הגיעה למקום האירוע (בסביבות 20:00) בתנאים של חושך בשלהי החורף. על אף תנאי החשיכה והנסיעה המהירה (מדובר בכביש ישר דו סטרי ללא רמזור או שלט עצור והנהג לא דיווח האטה בנסיעתו) טענו הנוסעים, כי ראו 6-5 מתנחלים מיידים אבנים. דא עקא, לא נמסר כיצד הם זיהו שמדובר במתנחלים או בפלשתינים. יש לציין, כי ההתנחלות יצהר נמצאת במרחק אווירי של 1.25 ק"מ ממקום האירוע ובגובה 200 מטר מעליה (Google Maps). ארגון בצלם אינו מפרסם את עדויות הנוסעים (לא ידוע אם נגבו) ומסתפק בעדות השמיעה בלבד של נהג המונית שכאמור טוען מפורשות שלא ראה מי יידה לעברו אבנים. בידי הנהג ממצא חשוב יותר לזיהוי התוקפים. הוא מציין, כי "האבן הגדולה שנפגעתי ממנה עדיין בתוך המונית". האם האבן הועברה לכוחות הביטחון לשם בדיקת טביעת אצבעות? ארגון בצלם אינו מוסר פרטים. יש לציין, כי למרות פציעתו החמורה נהג המונית עלי עבאהרה, העיתונות הפלשתינית המסקרת דרך קבע בהרחבה פגיעה בפלשתינים, לא דיווחה כלל על האירוע. גם ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR המפרסם דוחות שבועיים מפורטים ביותר על פגיעה בתושבים פלשתינים באיו"ש ובאזח"ע אינו מציין כל אירוע דומה. לעומת זאת, דיווחה העיתונות הפלשתינית על עוצר שהטיל צה"ל מזה מספר ימים על היישוב חווארה (הנמצא כ-1.5 ק"מ ממקום האירוע). בעיתון הפלשתיני אל-איאם (4 במרס 2008) דווח, כי "כוחות הכיבוש הטילו עוצר על תושבי הכפר חווארה בליל שלשום (2 במרס)... הכפרים חווארה וביתא, הנמצאים על ציר שכם ירושלים, נתונים לפעולות של סגר ועוצר קבועות בטענה, כי סיורי הצבא והמתנחלים העוברים בדרך זו נתונים ליידוי אבנים של פלשתינים". במרחק לא גדול ממקום האירוע (רדיוס של כ-600 מטר) נמצאים מספר בתים של פלשתינים. יש לציין, כי ב-3 במרס אירעו הפרות סדר רבות ברחבי איו"ש, שכללו עימותים ומקרים רבים של יידויי אבנים לעבר כוחות צה"ל והמתנחלים. הרקע - מבצע צה"ל ברצועת עזה "חורף חם" שהסתיים בבוקר אותו יום. אתר Yeshanews.com דיווח ב-3 במרס בשעה 10:42 כי "חייל נפצע קל בידו מיידוי אבנים באזור הביתות בחווארה" ובשעה 20:19 נמסר, כי "ערבים יידו אבנים לעבר רכב ישראלי כ-200 מטר מזרחית לצומת תפוח (סמוך לישוב חווארה)". האפשרות שהמונית הפלשתינית נפגעה מיידוי אבנים של פלשתינים (טעות בזיהוי) סבירה בהחלט, בדומה לטענה שמתנחלים אחראים לתקיפה או לאפשרות שנהג המונית "לא דייק" (במתכוון) במקום יידוי האבנים והאירוע התרחש במקום סמוך בציר החוצה את היישוב חווארה. בכל מקרה, ארגון בצלם אינו מציג כל הוכחה חד-משמעית המצדיקה את הכותרת שבחר לעדותו של עלי עבאהרה. ארגון בצלם חייב לגלות זהירות רבה בעניין זה, שכן לפלשתינים עשוי להיות עניין להציג פגיעה בידי אחיהם כפגיעה בידי מתנחלים או כוחות הביטחון משיקולים כלכליים. פצוע רגיל אינו זוכה לכל הטבה, ואילו פצוע הזוכה לסטאטוס של "פצוע אינתיפאדה" זכאי לפיצוי מטעם הרשות הפלשתינית ולקצבה חודשית של ארגונים מטעם החמאס (המכונים "ועדות צדקה") המקבלים סיוע מסעודיה, ממדינות המפרץ ואגודות באירופה, בצפון אמריקה ועוד. בסיכומו של דבר, אין זו הפעם הראשונה שארגון מפרסם עדות מן השמיעה וקובע על בסיסה עובדה מוגמרת, ומטיח האשמות חמורות בדבר ניסיון לחבלה חמורה ואף להריגה של פלשתינים. בכך מעיד ארגון בצלם יותר מכל על דפוסי העבודה והאתיקה המקצועית המנחים אותו. עידכון ב-27 באפריל 2008 נשלחה השאילתה הבאה לשרית מיכאלי, ראש אגף ההסברה של ארגון בצלם: מדוע ארגון בצלם, המסתמך על עדות מן השמיעה, מציין כעובדה מוגמרת בכותרת כי "מתנחלים יידו אבנים בכביש חווארה-ג'ית ופצעו את עלי עבאהרה בראשו"? האם יש בידי ארגון בצלם עדויות ממקור ראשון או עדויות אחרות אודות זהותם של התוקפים? ארגון בצלם בחר שלא להשיב על שאילתה זו וטעמיו עימו.