לפני שנה הוקרן הסרט "מוסר השילומים", שתקף את התנהלות המדינה ומוסדותיה ביחס לרכוש נספי השואה שמצוי בידה והשימוש שנעשה בו. הסרט היה בין הגורמים שהעלו על סדר היום הציבורי את שאלת אחריותה וחובתה של המדינה כלפי ניצולי השואה. מבלי להיכנס לשאלת טיב תכניו, הייתה לו תרומה גדולה במאבקם של הניצולים בשנה האחרונה.
לאחר הסרט פנו אלי עורכיו, אורלי וילנאי-פדרבוש וגיא מרוז, כדי שאסייע במימון סרט המשך שיעסוק בוועידת התביעות. לאחר שנתתי את הסכמתי, בצירוף התחייבות כספית, יצא פרויקט הפקת הסרט לדרכו.
ועידת התביעות הוקמה בשנות ה-50 כדי לרכז את תביעות העם היהודי מגרמניה בגין פשעי הנאצים. הוועידה תובעת רכוש יהודי שנגזל ומשמשת צינור להעברת פיצויים מגרמניה למוסדות יהודיים שעוסקים בסיוע לניצולי שואה ברחבי העולם, וכן לחינוך.
התשלומים שהגיעו עד היום באמצעות ועידת התביעות לידי הזכאים מסתכמים ביותר מ-60 מיליארד דולר והועברו ברובם ליחידים ולמוסדות במדינת ישראל.
ועידת התביעות ניהלה משא-ומתן ממושך והובילה הליכי חקיקה למען הניצולים בגרמניה. היא המסייעת העיקרית לניצולי שואה שחיים כיום בקרבנו: תומכת בקרן לרווחת ניצולי שואה בסך 50 מיליון דולר בשנה, תומכת בארגון "עמך" ומעבירה תשלומים חודשיים לניצולים שחיים במצוקה. לרבים מהם זהו הסיוע היחיד. לצד ההישגים היו גם כשלים: שנים התנהל הארגון ללא שקיפות מספקת, השינוי הדמוגרפי בעם היהודי לאורך השנים לא קיבל ביטוי בדירקטוריון הארגון, ונשמעו טענות שגם בעבר היו שם אי-סדרים.
לפני שבוע פנו אלי מפיקי הסרט בבקשה שאשלים את מימון ההפקה. כתנאי למימוש התחייבותי דרשתי לראות את הסרט, וכך היה. הזעזוע העמוק שחשתי בשעת הצפייה היה רב. האגרסיביות, החד-צדדיות והברוטליות כלפי חלק מהמרואיינים הם בלתי נסבלים. האנימציה שבה מוצגת הוועידה כעץ שיונק משורשיו ההולכים ותופחים, שמסמלת את יניקת הרכוש היהודי למען קיומו של הגוף ולא לרווחת הכלל, כאילו נלקחו מהפרוטוקולים של זקני ציון.
חשתי שדרך הצגת הדברים תפגע פגיעה אנושה בסיוע שמועבר מגרמניה לטובת ניצולי שואה החיים בקרבנו כיום ובלגיטימיות של ועידת התביעות. פניתי ליוצרים, הסברתי וביקשתי לשנות, לא בעבורי אלא למען העניין, ולצערי הושבתי ריקם.
אני פועל, תומך ומקדיש את מרב זמני לסיוע לניצולי שואה. אני חי את הנושא, והוא חשוב לי מאוד. אני מצוי בפרטים, ומעולם לא צפיתי בסרט שכזה, שלדעתי יגרום עוול ונזק כה רב ועצום לעצם העניין ולאנשים יקרים, שמקדישים את חייהם לנושא והגיעו להישגים אדירים למען העם היהודי לאורך שנים רבות.
בסרט נשאל שר גרמני אם הוא יודע שהכספים שהם מעבירים דרך ועידת התביעות אינם מגיעים ליעדם. לשונאי ישראל תהיה עדנה. הנה, טענותיהם משחר ההיסטוריה כלפי היהודים הן נכונות. עלינו מוטל לקיים עם ומדינה, ואנו נדרשים למעט חמלה. הסרט יוקרן קרוב לוודאי בערב יום השואה. אני אזיל דמעה.
