שופטי ביה"ד המשמעתי המחוזי של הלשכה נבחרים על-ידי עורכי הדין במחוז הבחירה. כך לפי ס' 15 לחוק לשכת עורכי הדין.
היה והתפנה מקומו של חבר ביה"ד, יבוא במקומו המועמד ששמו נקוב ראשון לאחר שמות המועמדים שנבחרו מרשימת המועמדים לאותו בי"ד משמעתי, בבחירות האחרונות. כך לפי ס' 17ב' לחוק.
זה המצב לפי החוק. והנה התקנות שאמורות לבצע את החוק וכפופות לו, קובעות סידור אחר לגמרי.
בשנת 1962 הותקנו כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בית דין מחוזיים).
הכללים מחייבים שלכל מועמד יהיה ממלא-מקום (ס' 4). היה וחדל חבר ביה"ד לכהן בתפקידו-יבוא ממלא מקומו תחתיו (ס' 19א').
על פניו ישנה סתירה בין הכללים לחוק. אין בחוק מושג של ממלא-מקום. אם התפנה מקומו של חבר ביה"ד יבוא במקומו מי שמופיע ברשימת המועמדים בסדר שנקבע.
לכאורה הכללים בדבר ממלא-מקום נעשו תוך חריגה מסמכות. סתירה נוספת מתייחסת לחתימות תמיכה. לפי החוק רשאי להבחר לביה"ד המשמעתי מי שיש לו ותק מסוים במקצוע וממלא אחרי תנאים נוספים שאינם לעניננו.
הכללים קובעים שבנוסף לכך על המועמד לגייס חתימות תמיכה. מספר החתימות נע בין 10 ל-50 תלוי במחוז הבחירה.
הזכות להיבחר היא זכות יסוד. הדרישה לחתימות תמיכה מהווה הגבלת הזכות להיבחר. אין לה בסיס בחוק, ולכאורה נקבעה תוך חריגה מסמכות.
לדעתי הדרישה מהמועמדים לצרף חתימות תמיכה ולארגן לעצמם ממלא-מקום מהווה חריגה מסמכות.
