ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, אמור להגיע השבוע לישראל כדי לדון בהצעת התהדיאה עם חמאס וארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה. ישראל טרם מסרה את תשובתה הרשמית ובחמאס מצפים כי זו תועבר עוד השבוע.
על-רקע זה, ראוי ללמוד היטב את הצעת התהדיאה של חמאס, הזוכה לתמיכתה של מצרים, ולבחון אם היא משרתת את האינטרס הישראלי. ביטאון החמאס, "פלשתין", פרסם ב-25 באפריל את סעיפי ההצעה:
- התהדיאה ברצועת עזה תתבצע באמצעות הסכמה לאומית ותחול תוך זמן קצר בגדה המערבית ומשכה יהיה שישה חודשים. מצרים תפעל להחיל את התהדיאה גם בגדה המערבית.
- התהדיאה חייבת להיות הדדית ובו-זמנית ועם תחילתה יוסר המצור וייפתחו המעברים, בכללם מעבר רפיח.
- אם ישראל תדחה את התהדיאה, תפתח מצרים את מעבר רפיח. אם ישראל תיסוג מהתהדיאה, מצרים תוסיף להשאיר את המעבר פתוח.
- מצרים תפקח על המגעים להסכם התהדיאה עם ארגוני ההתנגדות האחרים והיא תוכרז לאחר שיושג קונצנזוס לאומי.
- מצרים תפעל לחייב את אבו מאזן להפסיק את הפרת הזכויות וההתנכלויות (לחמאס) ביהודה ושומרון.
התהדיאה מותנית בסיום המצור ובפתיחת המעברים ולא תאושר אלא בהסכמת הפלגים הפלשתינים.
לכך נלוותה תורה שבע"פ. אחמד יוסוף, יועצו הבכיר של ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הניה, הבהיר בראיון לעיתון "אל-חיאת" (25 באפריל), כי יוזמת התהדיאה של חמאס "היא אינטרס לאומי עליון, שכן היא בבחינת מנוחת הלוחם". בכירים בחמאס הבהירו כי לארגון תוקנה הזכות להגיב על כל הפרה של הפסקת האש, בין היתר בשיגור טילי קסאם מרצועת עזה לעבר ישובים ישראלים.
למחרת, הסביר מנהיג החמאס, ח'אלד משעל, בראיון לערוץ "אל-ג'זירה", כי התהדיאה היא "טקטיקה בניהול הסכסוך וצעד במסגרת ההתנגדות... כל עוד קיים כיבוש (בשטח כלשהו של פלשתין ההיסטורית - י.ד.ה.), תהיה התנגדות". משעל איים מפורשות כי אם לא יוסר המצור מעל רצועת עזה, "העם הפלשתיני יתפוצץ מול מי שצר עליו". לדבריו, העם הפלשתיני יציג את דרכי הפעולה שלו בעצמו, שכן בידיו "הזכות להסיר את המצור בדרכו ויש לו הפתעות".
עוד העריך משעל בביטחון מלא כי ישראל לא תקבל את הצעת ההודנה של חמאס, הכוללת חזרה לגבולות 67', שיבת הפליטים ונסיגה מירושלים ללא הכרה בה, אלא אם ייכפה עליה הדבר בשל שינוי מאזן הכוחות והיא תיאלץ להיענות לדרישות הפלשתינים, קרי: להיכנע. הוא הבהיר שהחמאס חותר במדיניותו ליצור את התנאים לכניעה הישראלית.
משמעויותיה הלכה למעשה של הצעת החמאס לתהדיאה (רגיעה זמנית) ולהודנה (הפסקת אש זמנית) הינן אפוא כדלקמן:
- חילוץ הסכמה ישראלית לכבילה מרצון של ידיה בכל הקשור לפעילות סיכול הטרור ברצועת עזה ובאיו"ש.
- מתן אפשרות לחמאס לשקם את תשתיות הטרור באיו"ש, אשר יוכלו לסייע בידו לשכפל את ההפיכה הצבאית נגד משטרו של אבו מאזן גם בגדה.
- חמאס וארגוני הטרור הפלשתינים, אשר ישפרו את ההיערכות לקראת סיבוב העימות הבא, הם המרוויחים הגדולים מפסק הזמן.
- התהדיאה וההודנה אינן מהוות מסלול העשוי להוביל להתמתנות של חמאס ולהשלמה של הארגון עם קיומה של מדינת ישראל. נהפוך הוא, על-פי תפיסת חמאס אלה שלבים חיוניים באגירת כוחות ובשיפור שיטות המאבק עד לאילוצה של ישראל להסכים לחיסולה ולפירוקה.
- חמאס ומצרים מסכימים לפתוח את מעבר רפיח בכל מקרה, גם אם ישראל תסרב לתהדיאה. כיום מדובר באינטרס ישראלי שכן רצועת עזה תחזור לאחריות מצרית באופן מלא, כאשר ממילא אין לישראל כל יכולת להשפיע על המתרחש בגבול רצועת עזה עם מצרים.