עם פרישתם מסיעת 'גיל' (מפלגת הגימלאים) של שלושת הח"כים "המורדים" - משה שרוני, אלחנן גלזר ושרה מרום-שלו - משתנה ההרכב הקואליציוני של ממשלת אולמרט. אומנם הפועל היוצא של שינוי זה מחייב גם שינוי בגודל הנציגות של "גיל" בממשלה.
למה, בעצם, נדרש השינוי?
על-פי המפתח הנוכחי למינוי שרים בממשלה, מקבלת כל שותפה בקואליציה משרת שר אחד לכל שלושה חברי כנסת. המפתח הזה העניק לסיעת "גיל" (7 ח"כים לאחר הבחירות) שני שרים: רפי איתן ויעקב בן יזרי. עתה, כאשר משבעת הגימלאים נותרו רק ארבעה, מגיע לסיעת "גיל" רק שר אחד. לכאורה ברור כי שר הבריאות בן יזרי חייב לפנות את מקומו. אבל כיוון שדווקא הוא השר היחיד הממלא תפקיד ממשי, ראוי היה שדווקא רפי איתן יתפטר מן הממשלה וימשיך לכהן כיו"ר המפלגה בלבד. אבל זה רק לכאורה. סביר להניח כי השר לענייני גימלאים, שבהתנהגותו הדיקטטורית-כוחנית גרם לפילוג במפלגתו, יסרב בכל תוקף להיפרד משולחן הממשלה, כמו גם מהשתתפותו בדיונים החשובים של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) שבה הוא חבר אולי מתוקף עברו הביטחוני.
עד כאן תיאור המצב העובדתי. אבל כיוון שאנו עוסקים בפוליטיקה ולא בטוהר המידות של המינהל הציבורי, סביר מאוד להניח כי מטעם 'גיל' ימשיכו לכהן שני שרים. שהרי עם כל הצרות החקירתיות שנפלו בסוף השבוע שעבר על ראשו של אהוד אולמרט, ספק רב אם הוא ימצא בעצמו רצון ו/או תעצומות נפש כדי לעשות את השינוי הדרוש. וכי מה בעצם איכפת לאולמרט אם מטעם "גיל" יכהנו גם להבא שני שרים - ולא שר אחד בלבד כפי שדורש המפתח הפוליטי המקובל - הרי בלאו הכי הוא אינו מממן את עלויות המיליונים האלה מכיסו הפרטי. ורפי איתן? נראה כי אין בעולם מה שיוכל להניע אותו לשמור על הנוהג המקובל ולהציע לאולמרט, מיוזמתו האישית, לצמצם את מספר שרי "גיל" לאחד בלבד, כדרוש.
ויש עוד סיבה שבגינה לא ירצה אולמרט לשנות את מצבת שרי "גיל" וזו סיבה אמיתית. אם יתפטר בן יזרי, יישאר משרד הבריאות ללא שר. נכון כי המשרד יכול לתפקד גם ללא שר, אבל כיוון שהחוק דורש חתימת שר כדי לאשר פעולות שונות במשרדי הממשלה, ייאלץ אולמרט לעשות אחת משתיים. אחת - שייקח על עצמו את תפקיד שר הבריאות, והוא כבר מילא תפקיד זה בעבר ויודע מה נדרש ממנו. שתיים - ימנה לתפקיד שר אחר - ממפלגתו או מקרב אחת משותפות הקואליציה האחרות.
מעבר לכך, כדי לחזור ולזכות מחדש בתמיכת 67 חברי כנסת יכול אולמרט לפנות לפורשי "גיל" ולהציע להם, על-פי המפתח המקובל, להצטרף לקואליציה תמורת משרת שר הבריאות. על-פי החוק בישראל ניתן למנות לתפקיד שר גם מי שאינו חבר כנסת. אי לזאת יש לי הצעה מרתקת לראש הממשלה: להציע לארקדי גאידמק להצטרף לממשלתו בתפקיד שר. כיוון שגאידמק מבקש להתמודד על ראשות עיריית ירושלים - יכול אולמרט להעניק לו את הכבוד ולהטיל עליו את תפקיד השר לענייני ירושלים, כדי שכבר עכשיו יתחיל ללמוד את הבעיות המטרידות את בירת ישראל. וכך יוכלו לחבור השניים, ממש כאילו היו חבירת הזרזיר עם העורב.
ומשרד הבריאות מה יהיה עליו? על הציבור הנבוך להסיר דאגה מליבו. על התפקיד הזה כבר יהיו קופצים לא מעטים, אפילו אם נראה כי הכהונה המכובדת הזו תימשך פרק זמן קצר בלבד.
