החלטת היועץ המשפטי לממשלה מזוז לפסול את מועמדותו של יואל לביא לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מהווה ציון דרך לכולנו אך בראש ובראשונה למקבלי ההחלטות, בכל הנוגע לדמות הראויה לעמוד בראש גוף חזק ומשפיע דוגמת מנהל מקרקעי ישראל, האחראי על עיצוב ויישום מדיניות המקרקעין בישראל.
המתח ההולך וגובר בין האוכלוסיות השונות בחברה סביב עניין הקרקעות, מחייב באחריות שלטונית. הבחירה לתפקיד כה רגיש המכתיב את מדיניות הקרקעות אינה יכולה להיות בחירה שרירותית, אלא צריכה להיות בחירה אחראית שתוביל לאמון של כלל אזרחי המדינה. יואל לביא, אשר במסגרת תפקידו כראש עיריית רמלה נתפס יותר מפעם בהתבטאויות בעלות אופי גזעני מובהק, לא ראוי ולא יכול להיות האיש שינהיג את מנהל מקרקעי ישראל.
בחוות דעתו ציין היועץ מזוז כי "לנוכח עוצמתו של המינהל בניהול הרוב המכריע של המקרקעין במדינת ישראל, בהתחשב ברגישות הנושא ובתחושת ההפליה הקיימת אצל מגזרים שונים בציבור ולאור ההכרעות המורכבות הנדרשות על-ידי המינהל, בהן כרוכות שאלות של הבחנה בין הפליה פסולה לבין הבחנות ענייניות ומותרות, יש צורך - כפי שציין בית המשפט בפרשת שיח חדש -
ברגישות מיוחדת לנושא השוויון ומניעת ההפליה."
כעת יאלצו השר זאב בוים הממונה על מינהל מקרקעי ישראל וראש הממשלה למצוא מועמד חדש לתפקיד מנהל המינהל, וראוי כי המועמד יהיה ללא הרשעות או חשדות, אדם הרואה את כלל אזרחי המדינה כשווים וראויים ליחס שוויוני, אדם המודע להשלכות המדיניות בה ינקוט ויהיה נקי מאינטרסים לא רלוונטיים בפועלו.
המשימה המונחת על שולחנם אינה קלה והיא תקבע האם מינהל מקרקעי ישראל יהיה גוף פוליטי המונע משיקולים אינטרסנטים של בעלי ההון והשלטון או גוף חף מפניות המונע משיקולי ציבוריים כגון חלוקת משאבים צודקת ושוויונית.
