תת-אלוף (מיל.) עודד טירה, אינו נח ואינו מרפה. ביום הזיכרון, ערב יום העצמאות ה-60, פרסם מודעה בעיתון הארץ בה יצא נגד הענקת פרס ישראל בחקר מדע המדינה לפרופ' זאב שטרנהל. זאת משום ששטרנהל, לטענת טירה, חתם, יחד עם חברי סגל אחרים באוניברסיטאות, על עצומה בזכות סטודנטים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים.
בשל חתימה זו על העצומה סבור טירה כי פרופ' שטרנהל אינו ראוי לפרס ישראל. טירה מנסח את דעתו בצורה שאלה: "פרס ישראל לתומך בסרבנות?.. האם פרופ שטרנהל ראוי לפרס ישראל?" אבל דעתו ברורה מאד.
פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה. בנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לחקר מדע המדינה לפרופ' שטרנהל, נאמר:
"פרופ' זאב שטרנהל מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא אחד החוקרים המובילים בתחום המחשבה המדינית בארץ ובעולם. מחקריו החדשניים במדע המדינה, שתורגמו לשפות רבות, הביאו, בין השאר, לשינוי משמעותי בקהילייה המדעית בתפישת תנועות אידיאולוגיות בכלל ותנועות רדיקליות בפרט. פרופ' שטרנהל הוא גם אינטלקטואל הנוכח בשיח הציבורי בארץ ובעולם ודבריו, גם על נימתם הביקורתית לעיתים, נאמרים מתוך מחויבות עמוקה למדינה ולחברה בישראל. פרופ' שטרנהל העמיד תלמידים רבים ומעמדו הבינלאומי מוסיף כבוד לקהילייה האקדמית בישראל."
לאחר שפורסמה החלטת ועדת הפרס עתר "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" לבג"צ נגד ההחלטה וטען כי יש לפסול את ההחלטה משום שפרופ' שטרנהל התבטא בראיונות שנערכו עמו בעבר בזכות הפלשתינים וכנגד המתנחלים.
בג"צ דחה את העתירה. בפסק הדין קבעו השופטים כי לא מצאו ממש בטענות נגד תקינות הליך הבחירה וציינו כי ועדת השופטים הייתה ערה לעמדותיו מעוררות הפולמוס של פרופ' שטרנהל ולכך שיש מי בציבור שעמדות אלה לא ינעמו לאוזניו. ואולם, ציינו השופטים, יחד עם כל זאת הוועדה סברה כי יש לעמדות אלה מקום בשיח הציבורי. בהחלטת בג"צ לדחות את העתירה נאמר עוד:
"בעוד פרס ישראל ניתן בגין הישגים מקצועיים ראויים להערכה, ההתבטאויות בהן מדובר על-פי רוב נעשות מחוץ למסגרת המקצועית בגינה ניתן הפרס. במצב דברים זה קשה שלא לראות את מניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, אך על בסיס עמדות שהביע, כפגיעה בחופש הביטוי, ולו באופן עקיף. תוצאה שכזו יש לה אפקט של "סתימת פיות" שאין לה מקום במשטר דמוקרטי, שהלוא מהו המסר המתקבל אם לא מסר של השתקה? עצם הידיעה כי הבעת דעה שאינה פופולרית עשויה לשאת כעבור זמן תוצאות במישור שיש לו היבט מקצועי, גם אם על דרך של הענקת פרס, אינה מתיישבת עם תרבות של חופש ביטוי במשטר דמוקרטי."
בחזרה לתא"ל עודד טירה. בעבר קצין תותחנים ראשי, ובאזרחות מי שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים. אי ההסכמה של התא"ל במילואים לדעותיו של פרופסור שטרנהל לגיטימית לחלוטין. גם העובדה שממודעתו משתמע בבירור כי אינו מסכים עם הכרעת בג"צ, היא במסגרת חופש הדעה בדמוקרטיה. הפרסום של דעה זו במסגרת של מודעה בעיתון הוא בסדר גמור, במיוחד כשהתשלום בא מכיסו הפרטי של החתום עליה. אבל עם כל הכבוד, הנאמר במודעה על-ידי עודד טירה הוא לא בסדר. מאד לא. עודד טירה הוא אישיות בכירה. יש לו גם מעמד ציבורי (בעיקר בזכות תפקידו בהתאחדות התעשיינים). לפני כחודשיים פרסם מודעה בסגנון דומה ובה יצא נגד התבטאותו של
הסופר עמוס עוז (וסופרים אחרים) בזכות ניהול מו"מ מדיני אפילו עם החמאס על-מנת להגיע לרגיעה ולא לצאת למבצע צבאי גדול בעזה. התא"ל (מיל.) תבע מהסופרים לסתום את הפה, בלשונו "הסו", ולא להביע דעה בנושא משום שאין להם ניסיון צבאי. עכשיו הוא תובע למנוע את מתן פרס ישראל משום שחתן הפרס חתם על עצומה שאינה נראית לו (לטירה).
על טירה וחבריו להפנים כי דרישות בשם "החוסן הלאומי" ו"אושיות הדמוקרטיה", מאלו שאינם שותפים להשקפת עולמם, לשתוק או לפסול אותם מקבלת פרס הוקרה בשל דעותיהם בנושאים שאינם קשורים לנושא הפרס, היא זו המערערת את יסודות חופש הדעה במדינה דמוקרטית. לא הדעות האחרות. היעלה על הדעת, למשל, לערער על הלגיטימיות של הענקת פרס נובל לפרופ' ישראל אומן רק משום שדעותיו מזוהות עם עמדות הימין הפוליטי בישראל? אין צורך להמשיך ולפתח את משמעות דרישותיו ועמדותיו של עודד טירה. אפשר לחלוק, להתווכח לשכנע, אבל איסור על הבעת דעה היא דרך המקובלת במשטרים וחברות, שלעת עתה הרוב בישראל אינו רוצה לחיות בהן. אני מקווה שאיני טועה בכך.
