מפלגת קדימה ניצבת היום בפני הדילמה: להיות או לחדול? בדיוק כמו במחזה השייקספירי המפורסם. הנזק התדמיתי של ראש הממשלה אולמרט, דבק גם בקדימה. היא חייבת להחליט אם היא נפרדת ממר אולמרט ומשנה תדמית, או שאינה עושה כן ומסיימת את תפקידה ההיסטורי, כמי שניפצה את המערכת הפוליטית בישראל.
התרסקותן של מפלגות מרכז בישראל איננה דבר חדש, דפי ההיסטוריה המפלגתית מלאות בהן. בעת הקמת המדינה הייתה מפלגת מרכז שקראו לה הציונים הכלליים, פעם בקונגרסים הציוניים הרוב ראה עצמו כציוני כללי, שטובת מימוש חזון הציונות עומד לנגד עיניו. הציוני הכללי לא רצה להתייחס לזרם הסוציאליסטי, או לזרם השמרני יותר, הוא ראה עצמו במרכז.
לימים חל פילוג בציונות והוקמה הסיעה הראשונה של המזרחי, אח"כ בגלגול מאוחר הפכה למפד"ל. הציונים הכלליים תמיד עמדו בפני הבעיה, מאיזה צד של המפה הפוליטית יינזקו יותר. כך קרה שהם עצמם התפלגו לסיעה א' היונית שמאלית יותר ולסיעה ב' הימנית יותר.
הדילמה של מפלגת מרכז ליברלית, הקרינה גם על המפלגה הליברלית בליכוד. הכריזמה של בגין למעשה חיסלה מפלגה זו, שכן מנהיגיה: ארליך, מודעי, ניסים, שריר ופת, מהר מאוד החלו להתקוטט איש עם רעהו, ובאין הנהגה קיבלו בסופו של דבר את מנהיגותו ודעתו של בגין שעמד בראש הגוש המשותף ולימים בראש הליכוד, שהיווה קונפדרציה של כחמש חטיבות, מפלגות השומרות על עצמאותן המבנית אך למעשה דרות בחפיפה אחת.
קדימה עלולה להתפרק לימין ולשמאל, באם לא תעמיד בראשה מנהיג, או לפחות אם תשכיל להציב בראשה הנהגה מוסכמת, כלומר: כוורת שבראשה יעמדו בכירי המפלגה, למשל: ציפי לבני, רוני בראון, דליה איציק, אבי דיכטר, מאיר שטרית, ושאול מופז. כלומר: בכירי השרים דהיום.
במידה וקדימה תמתין עד להכרעות המשפטיות, או לא תכריע במהרה לגבי ההנהגה, עלולה מפלגה זו לזרז את קיצה. בעיה מהותית נוספת, הינה חוסר המיתוג האידיאולוגי של קדימה. חלק מבכיריה הגיעו ממפלגת העבודה, חלק אחר דומיננטי יותר מהליכוד, ברם דרכה אינה ברורה. לא שהליכוד ומפלגת העבודה הן מפלגות אידיאולוגיות, גם אצלן הטשטוש האידיאולוגי רב ביותר, ברם, הזיכרון ההיסטורי ממתג אותן לכיוון ימין או לכיוון שמאל.
לקדימה אין עבר היסטורי משלה, קדימה עדיין לא הצליחה להשריש שורשים וכבר היא נכנסה לסחרור של פרשות וסקנדלים למיניהם. בתחילה קדימה הייתה למעשה מפלגת מנהיג בראשות אריאל שרון, שניפץ את המבנה המפלגתי הקיים בסיועם של פרס, דליה איציק וחיים רמון. כששרון עזב את משרתו בשל מחלתו, והתמנה תחתו אהוד אולמרט, הוא נהיה מספר אחד במפלגה, אך לא שידר את המנהיגות האבהית בנוסח שרון.
אם קדימה תשכיל להציג בראשה נבחרת, אשר הציבור לא ימצא בה רבב, נותר לה עוד סיכוי להישאר מפלגה בעלת השפעה. במידה וקדימה לא תערוך רה ארגון תדמיתי ואידיאולוגי, היא עלולה לצלול לדפי ההיסטוריה, כמו מפלגות מרכז אחרות: מפלגת המרכז, שינוי, ד"ש, הליברלים, הציונים הכלליים, הפרוגרסיביים והליברלים העצמאים.
