אחרי כל הרעש והצלצולים אלה העובדות, (נכון לימים אלה): משה קצב, שהיה בעבר נשיא המדינה, אולץ להתפטר מכהונתו כחצי שנה לפני סיומה, בעקבות חקירת משטרה והודעות היועץ המשפטי לממשלה כי יוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מין חמורות שביצע.
אין בכוחן של שורות הפתיחה האלה לבטא את "מחול השדים" התקשורתי ואח"כ גם הציבורי, שהתחולל במדינה ועורר הדים בלתי מחמיאים גם בחו"ל בעקבות חשיפת הפרשה. כמו בפרשת החשדות החדשים נגד ראש הממשלה, גם הדיון הציבורי בפרשת עבירות המין של הנשיא קצב החל בהדלפה.
את ההדלפה הראשונה, ואלו שבאו בעקבותיה, ליוו תדרוכים לא לייחוס ו"תדלופים". תחילה ממקורות משטרתיים ואח"כ גם מחוגי הפרקליטות. בכל אלו תוארו עבירות חמורות ביותר שביצע לכאורה משה קצב, חלקן אפילו בעודו מכהן במשרתו הרמה. ההיסטריה הציבורית הגיעה לשיאה לאחר התבטאות פומבית של היועץ המשפטי לממשלה בדבר חומרת העבירות.
גם הנשיא ויועציו לא ישבו בשקט. החל תהליך של הכפשת המתלוננות, תיאורים בלתי מחמיאים נגד החוקרים ותיאוריית קנוניה פוליטית שנרקמה נגד הנשיא על-מנת להדיחו (המתלוננות מצידן הגיבו בפומבי בתיאורים מדויקים מה עשה כבוד הנשיא ואיך נהג בהן).
בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום "רזה" נגד קצב בתמורה להודאתו באשמה, בעבירות קלות בהרבה מאלה שיוחסו לו, גם בהדלפות המוקדמות וגם בהתבטאויות היועץ המשפטי לממשלה. כיוון שבמקומותינו כמעט שום דבר לא מתקדם בלי בג"צ, נאלץ היועץ המשפטי לטרוח הרבה על-מנת להסביר שם את הפער בין תאור העבירות בע"פ ובין כתב האישום.
והנה בפתיחת משפטו, במקום להודות באשמות שיוחסו לו בכתב האישום המרוכך, קם הנאשם משה קצב ואומר לתדהמת אנשי הפרקליטות: "לא מודה באשמה. זכאי אני". בנסיבות אלה כשחמתם בוערת, נאלצו אנשי הפרקליטות למשוך את כתב האשמה מבית המשפט, ולחזור ולהבטיח כי עד מהרה יגישו נגד הנשיא לשעבר כתב אישום חדש, "חמור בהרבה" מזה שהוגש במסגרת עסקת הטיעון. כאומרים במלחמה כמו במלחמה.
מאז חלפו שבועות לא מעטים. וכתב אישום נגד משה קצב אין. אולי יוגש בקרוב ואולי לא. אולי יכלול סעיפי עבירה חמורים ואולי לא. אין לדעת. מה שידוע הוא כי לאחר כל מה שקרה יושב לו משה קצב בביתו לאחר שהתפטר בבושת פנים, וחרף כל ההודעות, כתב אישום נגדו לא הוגש. בינתיים פרצה לה לכותרות הפרשה החדשה של החשדות נגד ראש הממשלה וההדלפות מהמשטרה והפרקליטות כוונו למישהו אחר שאותו יש לשפוט עכשיו כמנהגנו ב"כיכר השוק".
כדי להסיר ספק, אין באמור כדי לקבוע שההאשמות נגד הנשיא לשעבר אינן נכונות או שאין ממש בחשדות נגד ראש הממשלה. אבל לא יכול להתקיים מצב שבו המשטרה והפרקליטות ייצרו מצב שבעקבותיו יסולקו ראשי המדינה מכהונתם, בשל האשמות על עבירות שביצעו (לכאורה) וכל זאת ללא הוכחות של ממש וללא כתב אישום.
נחזור לכתב האישום שאיננו נגד משה קצב: האם העדרו נובע מכך שהפרקליטות מתקשה לגבש סעיפי עבירה חמורים מאשר אלה שגובשו במסגרת עסקת הטיעון? אולי כבר נסוגו מהאישומים שכבר גובשו? ההיגיון אומר שאם לפרקליטות יש מספיק ראיות ברות תוקף שניתן לבסס עליהן כתב אישום, הרי כבר היו מגישים אותו לבית המשפט.
מכיוון שעדיין אין כתב אישום צריך לשאול מדוע? אבל, למרבה הפלא אף אחד לא שואל. וחלף כבר מספיק זמן. אין עיסוק תקשורתי בסוגיה, אין פניות של ח"כים ליועץ המשפטי, כלום. שקט ודממה כאילו לא קרה דבר.
זה לא נכון וזה לא בסדר. הרי נפל דבר בישראל. נשיא התפטר. כבר נוהל נגדו משפט ב"כיכר השוק" הציבורית. אבל כתב אישום אין. משה קצב עדיין אינו יודע מתי יינתן לו יומו בבית המשפט כדי שיוכל להגן על עצמו. גם המתלוננות שהוכפשו אינן יודעות מתי תוכלנה להשמיע דברן בפני בית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה, שהאחריות לניהול פרשיה זו מוטלת עליו, כבר יודע שתפארתו לא תהיה על ניהול התיק עד כה. מותר לקוות שישכיל לא לרשום על שמו כישלון כזה שיחייב אותו לתת דין וחשבון על מעשיו ומחדליו בנושא.
