השבוע, ב-13 במאי, חל יום השנה ה-68 לנאום דם, יזע ודמעות של וינסטון צ'רצ'יל, בשעתה היפה של בריטניה, כאשר זו ניצבה לבדה מול החשש מפני פלישת גייסותיו האדירים של אדולף היטלר, דווקא ביום זה קבע שמעון פרס ש... החמאס הוא שמונע הקמת מדינה פלשתינית.
בניגוד לניתוחיו ולתחזיותיו של אדריכל "שלום" אוסלו ומלחמת אוסלו ב-15 השנים האחרונות, הפעם הוא צודק: ללא החמאס, ישראל עלולה להמשיך במדיניות ההתאבדות של האוסלואידים וממשיכיהם אולמרט-לבני ולהקים מדינה לאויב בלב ארצנו. על אף כל הסכנות הנובעות מנוכחותו של החמאס בפאתי ארצנו, הוא מסוכן פחות משותפיו ברשות הטרור הפלשתינית, שכוונותיהם זהות אך מוסוות: השמדת מדינת ישראל. במקרה של החמאס, הוא מצהיר בגלוי על מטרתו.
לפיכך, על אף הקסאמים ופצצות המרגמה, יש להחליש את כוחו הצבאי של החמאס, אך לא להתפתות להרפתקה שתכליתה להפיל את שלטונו. אם מטרתה של מלחמה אפשרית בעזה היא העברת השלטון מארגון מחבלים אחד למשנהו, מהחמאס לרשות הטרור הפלשתינית, אסור להקריב לתכלית זו אפילו חייל ישראלי אחד. אין מעשה יותר בלתי מוסרי מאשר שימוש בחיילי צה"ל כמגש הכסף להקמתה של מדינה פלשתינית.
השבוע, ב-13 במאי, חל יום השנה ה-68 לנאום דם, יזע ודמעות של וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל אמר לבריטים בגלוי את משמעויותיו של הקרב על בריטניה. השבוע פרסם ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל את התחזית לפיה מאות אלפי תושבים בדרום - כולל אשדוד ובאר-שבע - ייכנסו בקרוב לטווח הקסאמים. אבל, כמעט במקביל, התפרסמו ידיעות על כך שאהוד אולמרט עומד להסגיר את צפון השומרון לשלטון המחבלים במדים של אבו-מאזן. כלומר, התפישה הצ'מברלינית השקרית המונחת ביסודו של "תהליך השלום", שמשמעותה שטחים תמורת טרור, עדיין חיה ובועטת, תוך התעלמות מהניסיון שהצטבר מאז מצעד האיוולת האוסלואידי.
בעוד שהבריטים, לנוכח סכנת הפלישה האפשרית של הנאצים לארצם, העמידו בראשם מנהיגות ראויה ונחושה בדמותו של צ'רצ'יל, וסילקו מן השלטון את צ'מברלין, בישראל עדיין מנסים - שרים וח"כים תאבי שררה ועיתונאים חסרי אחריות - לשמר את שלטונם של אולמרט הנחקר כחשוד בפלילים ו/או לקדם את "מיסיס קלין" חסרת ההתאמה לתפקיד הרם שאליו היא חותרת, למרות שאינה מתאימה גם לתפקידה הנוכחי. מנקודת הראות הלאומית, צמד הצ'מברלינים - אהוד אולמרט וציפורה לבני - אסור שימשיכו בתפקידיהם.
השבוע, ב-13 במאי, חל יום השנה ה-68 לנאום דם, יזע ודמעות של וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל אמר לבריטים בגלוי מה נדרש מהם: דם, יזע ודמעות, עד לניצחון. הוא הציג את האמת במערומיה ורתם את הצבא והאזרחים למשימה הלאומית של סילוק האויב המאיים.
אצלנו, באותה השעה שבה פגע האויב באזרחים בקניון באשקלון, רקדו הצ'מברלינים הישראלים ב"ועידת הנשיא" המנותקת על סיפונה של ה"טיטאניק" - ספינת השוטים הזוהרת - בירושלים. אין המחשה ברורה יותר של המציאות ההזויה שבה שרויה ישראל מאשר תמונתם של הצ'מברלינים פרס ואולמרט הסועדים ברוב פאר בירושלים, על-רקע הדם הנשפך באשקלון.
מי שדיבר גבוהה-גבוהה על פיתוח הנגב והגליל, ולשם כך אף הוקם למענו משרד ממשלתי מיותר, נטש את הנגב והגליל לטובת בית הנשיא. ולצדו שורד עדיין הברווז הצולע שדיבר על מדינה שכיף לחיות בה, אבל הפך את חייהם של אזרחי ישראל לחיים של ברווזים במטווח של ארגוני הטרור בראשות חאלד משעל ואבו-מאזן. מאזן 15 השנים האחרונות, לרבות השחיקה בכוח ההרתעה של צה"ל ובדבקות בחזון הציוני, מצביע על כך שידם של צוות המחבלים היא בינתיים על העליונה במאבק מול צוות הצ'מברלינים בישראל. לפי שעה הטרור מוכיח את עצמו כמשתלם, למרות המליצות החלולות הנשמעות בירושלים.
יש רק דרך אחת להפסקת ההידרדרות המדינית והביטחונית: החלפת הממשלה המסוכנת באמצעות בחירות מוקדמות והקמת ממשלה ציונית במקומה. כל עוד הראש ראש אולמרט והידיים ידי לבני וברק, המצב רק יחמיר.