נראה שנגזר גורלו של כל מי שמטפל בפרשת אולמרט לעשות את מנת השטויות שלו.
אחרת אין להבין את ההחלטה האומללה, והאטומה, להציב את פרקליטת המדינה לשעבר, כיום שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל בהרכב השופטים שידון בערעורו של ראש הממשלה אהוד אולמרט נגד ההחלטה לגבות עדות מוקדמת ממוריס טלנסקי.
הייתכן שיד המקרה בדבר?
למה, לעזאזל, מערכת המשפט חייבת להגיש, ממש בכפית, לתוך פיו של אהוד אולמרט טענה שהמערכת רודפת אותו?
הרי עדנה ארבל, בכובעה הקודם, הייתה זו שהחליטה להגיש כתב אישום נגד אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות. שלא לדבר על כך, שאהוד אולמרט זוכה במשפט ההוא - כלומר שציבורית עדנה ארבל היא זו ש"הפסידה".
ופרשת החשבוניות הפיקטיביות עסקה, כזכור, בעניינים דומים או משיקים לעניינים שבהם עוסקת הפרשה החדשה - מימון בחירות.
ובכן, מי יחסום את פיו של אולמרט - למקרה שערעורו יידחה - מלטעון שעדנה ארבל סוגרת איתו חשבון? ואם ערעורו של אולמרט יתקבל, כלומר שתבוטל ההחלטה לגבות את העדות המוקדמת - מי יחסום את פיו של הציבור מלטעון שעדנה ארבל החליטה כך כדי למנוע לזות שפתיים וטענות שהיא רודפת את אולמרט.
הן ברור שאיך שלא נשכיב את החולה הזה הוא יתלונן על כאבים.
ונוסף על כך, אהוד אולמרט הרי היה "קליינט" של עדנה ארבל גם בפרשת האי היווני, ואף נחקר בפרשה ההיא כחשוד באזהרה.
ומצד שני, הרי מי שכידוע מבקש את העדות המוקדמת היא הפרקליטות, שמתנהלת בעניין זה ישירות על-ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.
ובכן, מי המומחה למסתרי הנפש שיפענח את צפונותיה של עדנה ארבל כלפי הפרקליטות של היום, שבראשה עומד מני מזוז, שכזכור "סגר לה" את תיק האי היווני תוך ביקורת מרומזת - אבל קטלנית - בדבר שיקולים לא מקצועיים מצדה?
ועדנה ארבל, זאת לדעת, היא הפליליסטית היחידה בהרכב השופטים היום, כך שסביר בהחלט להניח שהיא תהיה הרוח החיה בהרכב - למרות שאינה יושבת בראשו.
הנה כי כן, השאלה מה אומר החוק היבש או כללי האתיקה - אינה רלוונטית במקרה זה.
כי מה שרלוונטי, בתיק מתוקשר וטעון שכזה, הוא מה אומר השכל הישר.
