"אין לי אמון בחשב הכללי ד"ר ירון זליכה. האיש הוא מינוי של שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו ופועל מטעמים לא ענייניים. הוא גמר אומר לחסל אותי. יש משהו בעייתי באישיות שלו".
"אין לי אמון במבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקרקס. יש לי הרבה כבוד לביקורת המדינה, ויש לי מעט מאד כבוד למי שהופך את הביקורת לקרקס. לינדנשטראוס רודף אותי באופן אישי. הוא חולה רייטניג".
"אין לי אמון ביועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. הוא חותמת גומי של מבקר המדינה. במקום לזרוק את התלונות של המבקר לפח האשפה, הוא מצטרף למקהלה של הרודפים אותי ומחליט לפתוח בחקירות פליליות משונות (אבל אל דאגה - הכל יתפוגג כמו נפיחה ברוח)".
"אין לי אמון בפרקליט המדינה משה לדור. החזירו אותו מהסקטור הפרטי במיוחד כדי לדפוק אותי. הנה הוכחה טרייה במקרה של הבקשה לגביית העדות המוקדמת ממוריס טלנסקי. נכנה את הילד בשמו - הסיבה להגשת הבקשה לגביית עדותו המוקדמת של מר טלנסקי, היא שמדובר בעדות נגד ראש ממשלה מכהן. זו הסיבה, ואין בלתה".
"אין לי אמון בבית המשפט המחוזי. הם לא ראו מה שכל ילד רואה, שהבקשה לגבות עדות מוקדמת מטלנסקי היתה חסרת בסיס. אני בטוח שגם להם יש משהו אישי נגדי. כנראה שהשופטת מוסיה ארד מקנאה בעליזה בגלל הציורים (וגם בגלל שהנשיא בוש נתן לה נשיקה)".
"אין לי אמון בבית המשפט העליון. הרי זה ברור. אני תקעתי להם את פרידמן, ועכשיו הם מתחשבנים איתי. חוץ מזה, מה פתאום שמו את השופט אליעזר ריבלין בראש ההרכב? הרי ברור שהוא קרוב משפחה של רובי ריבלין, שאיתו יש לי חשבון ארוך. אין מקריות בעניינים הללו".
"לא יהיה לי אמון בשרות בתי הסוהר. הם יתנו לי בגדי שב"ס סמול במקום לארג' כדי לחנוק אותי. הם יתקעו אותי בתא אחד עם שמונה מאנייקים שמפליצים כל הלילה. הם יתנו לי מיטה עם קפיצים הרוסים (כי עמרי ישן עליה). במיטה מעלי הם ישימו לי איזה אנאלפבית שיכריח אותי לכתוב לו כל יומיים בקשות חנינה. הם יכריחו אותי לעשות סיגרים מקש של מזרונים. הם יתנו לדן מרגלית אישור לבקר אותי. הם יפתחו לי את המכתבים מבשאר אסד...".
