אילו לא היו קיימים התגובונים (מסרונים, טוק-בק) הרי חייבים היינו להמציאם. זוהי הדרך הבדוקה ביותר לפרט להביע דעתו ולא להיות תלוי בחסדי כותבי מאמרים מלומדים בעיני עצמם (כולל כותב מאמר זה) המשימים עצמם כשופרו של העם בעודם משרתים לעתים אך עצמם.
לאחרונה, לאור הממצאים המחרידים בנוגע לשחיתותו של האולמרט, אנו עדים למפנה מדאיג בדעות פרטים בציבור כפי המשתקף באלפי מסרונים המציפים את העיתונות האינטרנטית ומכאן שמשקפים נאמנה את הלך הרוח בציבור. יותר ויותר מגיבים נוטים לשלול את הדמוקרטיה כשיטת הממשל המועדפת עליהם ותרים אחר שיטה אחרת, כלשהי, אשר תפטור אותם מהמצוקתם האמיתית הנתפסת כנובעת משיטת ממשל זו, עקב גילויי השחיתות השלטונית האחרונים ואין המדובר כאן באולמרט בלבד.
נראה כי לעתים כותבים ומגיבים אינם מכירים דים את שיטת המשטר שבה הם חיים ולגבי דידם הדמוקרטיה הישראלית הינה כעין 'אהבה נכזבת' אשר כדרך כל אהבות מסוג זה, כגודל הציפיות כן גודל הנפילה, גורמת לאכזבה עמוקה ולשלילתה. ומכאן חוזים אנו בקוראים רבים המציעים לפנות לשיטת ממשל אחרת או לשינוי רדיקלי בשיטת הממשל הקיימת.
שיטת הממשל הדמוקרטי באה לתקון את אותה תכונה בגזע האנושי אשר הוכחה באין ספור מקרים וארועים האומרת כי "כוח משחית וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי". ההיסטוריה האנושית רצופה בהוכחות לאמיתות תזה זו ואין צורך כאן לחזור ולהוכיחה בפירוט רב. די אם נזכיר את שארע באירופה במאה הקודמת בגרמניה ובברית המועצות אשר שם שליטים אבסולוטיים עשו שימוש מזוויע בכוחם על-מנת לבצע פשעים מחרידים נגד בני עמם כמו גם נגד האנושות בכללה.
מאידך, הבה ונקרא לילד בשמו. שיטת הממשל הדמוקרטית הינה רחוקה משלמות. למעשה שיטה זו מחוררת בכשלים שלטוניים אפשריים כגבינה שוויצרית. עד כמה חשופה שיטה זו לכשלים מהותיים ניתן ללמוד מארועי שנות השלושים בגרמניה כאשר שיטה זו בדיוק איפשרה את עליתו של היטלר ומפלגתו הנאצית לשלטון ושיטה זו בדיוק (כאשר אין באמירה הבאה ולו שמץ של השוואה למהות, ולו אף ברמז) העלתה לשלטון בישראל את מפלגת קדימה והעומד בראשה האולמרט על מעשיו הנלוזים.
השיטה הדמוקרטית עצמה עקב מהותה כשומרת החותם הבלתי מתפשרת של זכויות הפרט אשר אלו הם נותנים בידה את הצדקתה המוסרית העליונה, מאפשרת לעתים, עקב סדקים משפטיים ונוהליים מוזנחים, כאשר אפשר ונותרו הם ככאלה בכוונת מכוון, לאותם הפרטים לנצלם על-מנת לצבור כוח וממון ממש בסיגנון המשטר האבסולוטי-דיקטטורי, אך בחסות החוק.
משאך הופר האיזון העדין בין זכויות הפרט לזכויות הכלל, לכל כיוון, עומד קיומו של המשטר הדמוקרטי תחת סכנה קיומית. יתרונו של המשטר הדמוקרטי על פני כלל המשטרים האחרים הוא כי כשלי-הפרת-איזון אלו ניתנים לתיקון בקלות ובמהירות יחסיים ונמצאים כולם בידי העם באמצעות נציגיו בכנסת באם אך חפץ הוא בם.
לעומת כל זאת, מהי האלטרנטיבה? שלטון דיקטטורי, מלוכה ומונרכיה, שלטון פשיסטי, שלטון קומוניסטי? נו באמת.
עלינו להכיר בכך כי המשטר הדמוקרטי הינו הרע במיעוטו ובשום פנים ואופן אינו משטר מושלם. אך באותה נשימה עלינו להבין כי כל חלופה אחרת גרועה הימנו שבעת מונים. גם אם העם העלה באמצעות הצבעתו שליט גרוע הרי בחירה זו הינה בחירתו ואין לו להלין אלא לעצמו בלבד. חשוב יותר, ההזדמנות בידו תמיד להחליף את שליטו הגרוע באחר טוב יותר הימנו (אך לעתים אף גרוע ממנו כפי שארע בחילופי השלטון בין אריאל שרון לאולמרט).
המשטר הדמוקרטי נותן לאדם ברחוב את התקווה, אשר אינה מצויה בידו בעיצומו של שלטון אבסולוטי, כי יום יבוא, בעתיד הקרוב או מעט רחוק יותר, תהיה ההזדמנות בידו להביע דעתו בקלפי ולהחליף שליט גרוע בטוב על פניו. הרי ככלות הכל, התקווה לעתיד טוב יותר הינה מסממניהם המובהקים ביותר של יצורי אנוש, סיפורו של הגזע האנושי כולו הוא סיפורה של התקווה למחר טוב יותר.
אכן, ניתן להבין את מיאוסם ותחושת אזלת היד של פרטים בציבור הישראלי משיטת משטר זו. כשלי הדמוקרטיה הישראלית אשר צפו לעין כל בחמש-עשרה השנים שחלפו בכל עוזם וכיעורם תומכים בהבנת תחושת הדחייה בציבור. אכן, הבנת תופעת הדחייה, אך לא קבלתה. הגרוע ביותר שנוכל לקבל מאולמרט ומפלגתו קדימה עודו לפנינו באם חלקים גדולים והולכים בציבור יחושו כי שיטת הממשל הישראלית כיום אינה עבורם עקב התנהלותה הקלוקלת העכשווית. כל השחיתויות האולמרטיות, כל הכלנתריזם הבזוי של חברי קדימה, כל השחיתות השלטונית והמשפטית והציבורית אשר אין לכחד כי אכן קיימות, יחווירו ויתגמדו למול שיטת ממשל אבסולוטית-דיקטטורית בישראל.
נשמע למצער בנאלי, אך זו האמת לאמיתה, שיטת המשטר הדמוקרטי נשענת על העם וממנו שואבת כוחה. קשיי היום יום יוצרים לעתים מסך ערפל שילטוני אשר מונעים בעדנו לראות דברים כהוויתם אך בבסיסו של דבר קשורה תקינות הדמוקרטיה בטבורה ברצונו ובאמונתו של העם כי בידיו הוא באם תחיה זו, אם תיכחד.
חייבים אנו להתגייס, להביע דעתנו בריש גלי, לחזק ידם של אותם ביננו אשר בכוונתם וביכולתם לסתום את הפרצות המאפשרות את קיעקועו של מרקם החיים הדמוקרטי.
אל לנו לשפוך את המים עם התינוק. אכן, מי הדמוקרטיה הישראלית הינם כיום מי אפסיים מזוהמים אך התינוק הינו תינוקנו האהוב המסמל עבורנו את התקווה לעתיד טוב יותר ועלינו לכן לשמור עליו מכל משמר. מוטב לנו כי נתמקד בניקוי האורוות, בהחלפת המים המזוהמים בזכים וצלולים. עדיין לא מיצינו את האפשרויות הרבות והמגוונות הגלומות בידינו, בכך נצא כולנו נשכרים שבעתיים.