באחד ממערכוני הגשש החיוור רוטן שייקה לוי על כך, שבמדינה שלנו "כל סנדלר מכון הנעל. חנות לתחתונים בוטיק התחת...". וכן הלאה. ולזה אפשר להוסיף: "כל מאמן שנכשל מחשיב עצמו פרשן על".
לאחרונה עדים צופי הטלוויזיה לתופעה הולכת ומתגברת: מאמנים כושלים, שחלקם אגב אפילו לא היו שחקנים, מפרשנים להם את משחקי ליגת העל והלאומית. מפרשנים? לא בדיוק: מקשקשים ומשחיתים מילים למכביר, שלא תמיד יש קשר בינן לבין מה שעינינו רואות על המרקע.
כך, למשל, אנו נאלצים להקשיב לניתוחיו של המאמן הדגול גיא לוזון, שכשל בהפועל ת"א, לא הצליח להציל את מכבי פ"ת ומעולם לא בעט בכדור במסגרת משחק רשמי. לוזון, למי ששכח, מונה למאמן הרבה בזכות כישורים, אבל עוד יותר הרבה בזכות קשרים עם הפמיליה.
גם מחליפו של לוזון בפ"ת, חזי שירזי, נמנה עד לא מזמן עם הפרשנים הדומיננטיים, לאחר שכשל טוטאלית בבני יהודה. כנ"ל אייל לחמן, שלאחר שלא מצא קבוצה בארץ ולא נקנה ע"י ערוץ הספורט כפרשן, נאלץ לאמן באפריקה או השד יודע היכן. וגם שם, אגב, כך התבשרנו לאחרונה, דורשים את התפטרותו.
אפשר להאריך את הרשימה ולהכליל בה את אלון חזן מאשדוד למשל, שאף הוא נכשל כמאמן, אבל אין צורך. לכן נסתפק בהערה: מנהלי תוכניות הספורט, אנא מכם, הביאו לנו פרשנים עם רקורד קצת יותר עשיר מזה של לוזון וחבר מרעיו. ואם בכל זאת אתם מתעקשים על לוזון וחבר מרעיו, אז לפחות תדאגו שהם יהיו בתקופת "צינון" של שנה לפחות לפני שהם מלעיטים אותנו בשטויות שלהם. ולשומע ינעם. או שלא.
