רבים מתפלאים כששומעים ששושלת אסד שולטת בסוריה כמשטר המשפחה האחת, אך העובדות מוכיחות זאת, שהרי חאפז הגיע למשטר במהפכה צבאית לאחר שהכשיר את הקרקע לכך מאז היותו קצין בצבא הסורי והתקדם בדרגות התפקיד עד שר הביטחון, ובתחילת שנות השבעים הנהיג מהפכה נגד הנשיא נור אלדין אלאתאסי, ואז קרא למהפכה "התנועה הרפורמית" והצליח חאפז אסד לייסד בסיס למשטר השושלת של משפחה אחת באמצעות דיכוי ודיקטטורה.
בשנת 1984 הכריחה המחלה את חאפז אסד להתאשפז, דבר שגרר מאבקי כוח בין בני המשפחה, ואחיו רפעת החל להזיל ריר ולחלום על השלטון, אך חאפז אסד חשב אחרת ולאחר מאבק ממושך בין השניים הרחיק חאפז אסד את אחיו מסוריה, הדביק לו האשמות של סחר בסמים ושחיתות ומאז הוא גולה באירופה, כך עולה מהעדות בספרו של שר הביטחון לשעבר מוסטפא טלאס.
אסד הבין את הסכנה שאורבת למשטר השושלת המשפחתית, ומצא את בנו באסל לצדו והחל להכשירו להיות מחליפו בשלטון, ואכן, החפיפה צעדה כברת דרך אך הגורל עצר את הכל, כאשר באסל נהרג בתאונת דרכים (לפי הסיפור הסורי הרשמי).
כאן אסד היה חסר אונים ובמהרה הזעיק את בשאר מלונדון, שם למד רפואת עיניים, וללא קשר וידע בפוליטיקה ומכמונותיה, ובתוך שש שנים הופך בשאר לנשיא סוריה לאחר מות אביו, לא ניכנס לפרטי שיטות הירושה שכבר נחשפו פרטיה בעבר, כמו פרשיות השחיתות והעשיקה והשתלטות על מרכזי כוח במדינה.
בשאר ירש את השלטון המשפחתי כשסוריה עמדה בצומת דרכים חשובה, מאבקים פנימיים ואיומים חיצוניים הותירו סימן שאלה גדול על יכולתו של בשאר להוביל את המדינה, כל הסימנים ניבאו סדקים וקרעים שהחלו לבלוט בחומות משטר המשפחה האחת, וזאת בצל נפילת ברית המועצות והבלעדיות האמריקנית באזור.
בשאר לא קרא נכון את השינויים הבינלאומיים ולא הפנים שהמשחק בתקופת אביו שונה מהמשחק כיום, ומה שהיה מותר בתקופת אביו הפך לבלתי אפשרי היום, וכאן התעוררו השאלות ברחוב הסורי: לאן פניה של סוריה? האם בשאר מסוגל לשקם את נזקי אביו? והאם בשאר יכול להחזיר את סוריה למסלול ולהצעידה בדרך המלך?
ובמהרה גילה העם הסורי שבשאר חלש ממה שתיארו לעצמם, ואינו מסוגל להוביל את סוריה לרפורמה וגם אינו מסוגל להוביל את סוריה למדיניות חוץ שתוציא את המדינה מהצרות שהכניס אותה אליהן, וכך הוכיח שהוא מוביל את סוריה לכישלון מצטבר ברמה הפנימית, ובענייני חוץ נראה שאינו בשל לנהל מדיניות חוץ בריאה דבר שהכניס את סוריה למבוא סתום.
כך שלמרות כל ההבטחות שפיזר היורש בשאר בנושא רפורמה הוא נכשל כישלון חרוץ בהשגת מינימום מטרות בכל התחומים, המדיני, החברתי והכלכלי.
התקרבות הסוף כל הנתונים מצביעים על התקרבות הסוף של משטר השושלת האסדית, ושהמועד קרב לסוף הדרך, שהרי מיום בחירתו ליורש אביו הכישלון היה צפוי, והימים הבאים יראו עוד סדקים וקרעים בחומתה של שושלת אסד שצפויה ליפול בקרוב.
האינטרס האזורי הוא שיום אחר נפילתו של בשאר אסד מכס השלטון בו אוחזת שושלת הרודנים, יועבר השלטון לידי העם שיחליט בבחירות דמוקרטיות מי ינהיג את סוריה העתיד, ואבוי לאזור כולו אם יחליפו את בשאר זקני מפלגת הבעת' שטיפח אסד האב, משטר שימשיך את מורשת אסד והבעת' יגביר את הסכנות האזוריות וימשיך את הברית עם ציר הרשע וארגוני הטרור, ורק מהפכה רפורמית דמוקרטית תכניס את סוריה למעגל המתון וההגון שיחתור לשלום ושלווה לבני העם הסורי ולעמי האזור כולו.
לפני שאנו לוחצים את היד הזו, על הנהגת המדינה להיות ערה לדם החפים מפשע הנוטף מהיד הזו, להיות ערים לגזל ולעשיקה שהיד הזו גרמה להם והובילה אותם, להיות ערים שעידן אסד אוזל לאטו וכל צינור אויר שישראל מספקת לו בספין של מו"מ, נותן לו עוד זמן לרצח חפים מפשע שמתנגדים לו, ולעשיקת אזרחי סוריה שרובם מתקיים משאריות וחיים בפחד מתמיד.
הערכים המוסריים שחונכנו עליהם במדינת ישראל אינם יכולים להתנדף, ואין סיבה מוצדקת שתגרום לנו להקריב את המצפון והמוסר שמנחה אותנו כדי להציל משטרו של רודן סורי, וגם לא כדי להציל את כיסאו הרעוע של מנהיג ישראלי מושחת לכאורה, אסור שישראל תחדל מלהיות אור לגויים.
