למרבה הצער, על העוסקים במתן שירות לרכב בישראל להמשיך להיאבק במדיניות הממשלה ובטוטאליטריות התאגידית עד שנשיג את יעדנו: שוק פתוח ותחרותי בו יוסר "הפיקוח" דה פקטו המתבצע כיום על המחירים ועל תוצרי התיקונים במוסך (תוצרים שבמקרים רבים אינם תואמים את הוראות היצרן ו/או הוראות משרד התחבורה ומשמעותם נזק ללקוח ולרכב במונחי בטיחות ושווי הרכב) על-ידי "קבלני המשנה" של הממשל – חברות הביטוח והליסינג התפעולי.
עידן המתווכים אנו נוכחים, שוב ושוב, גם היסטורית וגם כלכלית, כי בכל שוק המבוסס על ידע מקצועי ומומחיות, בו המחוקק והממשל נתנו ידם לכניסת מתווכים הניזונים מתוצרי עמלם של אחרים, התוצאה הינה הרסנית ומסוכנת. תוצאה כזו חוו על בשרם לאחרונה רופאי שיניים ולקוחותיהם, וכוונתי לקריסתה הכלכלית של רשת מרפאות שורש, אשר רובה ככולה נובעת מאותו איום השורר גם בשוק הרכב, הלא הוא "הסדר ביטוח": אלו אשר העמיקו מעט יותר בסיפור הקריסה, בוודאי קראו סיפורים עצובים על רופאי שיניים אשר לא קיבלו תמורה לעבודתם וכן על פציינטים אשר לא קיבלו שירות. הגורם היחיד אשר הרוויח ונהנה מעבודת הרופאים היה המתווך, הלא הוא חברת הביטוח. הכנסת, להבדיל מהתנהגותה בנושאי תחזוקת הרכב (חבריה ועובדיה, לצערנו, נעים על גלגלי הליסינג התפעולי), זימנה דיון דחוף בנושא זה. להלן ציטוט קצר מדיון זה:
ח"כ אפרים סנה: מהי הסיבה היסודית לנפילה החוזרת של רשתות רפואת שיניים?
יצחק חן: (יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ר.ל.) בין מטופל ובין רופא נכנס מתווך שצריך להרוויח, ולפעמים להרוויח הרבה. אז העלויות עולות.
אפרים סנה: אין יתרון לגודל?
יצחק חן: לא. גורם נוסף, הוא החלפת רופאי הרשת. אם תבדקו, תמצאו שהרופאים לא מחזיקים שם מעמד.
אפרים סנה: האם אין קשר של רופא וחולה. האם אין רציפות טיפול?
נתן פורמן: (ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ר.ל.) "מבחינה חוקית, הגורם היחידי האחראי לטיפול, הוא הרופא. פה קיימת בעיה מאוד קשה. ברגע שבעל הבית הוא לא רופא, מבחינה רפואית אין לו אחריות לשום טיפול שנעשה במרפאה.
אפרים סנה: כלומר, שיש פה הפרדה בין האחריות הפרופסיונאלית לבין האחריות המשפטית.
יצחק חן: יש פה כמה בעיות. הבעיה האחת, היא שהרופא נכנס פה לנאמנות כפולה בין מתרפא לבין בעל ממון.
אפרים סנה: למה?
יצחק חן: מפני שהוא צריך לעשות את מה שיגיד לו בעל הבית ולא מה שהוא חושב שצריך לעשות עם המטופל.(ההדגשה שלי, ר.ל.). מרפאות הסדר=מוסכי הסדר?! "מרפאות ההסדר" - הלא היא שיטה המקבילה למוסכי ההסדר של חברות הביטוח והליסינג, והניזונה מאותן הנחות יסוד: היצרן - מפסיד. המתווך - מרוויח. הגילדה המקצועית של רופאי השיניים - ההסתדרות לרפואת שיניים - הייתה ערה וחרדה מפני הקריסה הצפויה והבלתי נמנעת, והתריעה במשך שנים בפני מפקח על הביטוח אודות הסכנה לעתיד המקצוע, אך זה לא שעה לשוועתם והתוצאות, כפי שאתם רואים, ידועות וקשות. אך בכך לא סגי. למתווכים יש כשרון מיוחד: הם יודעים להתפרנס גם מחיותו של עסק, ולאחר שזה קורס (כיוון שמצצו את לשדו) - הם מסוגלים להפיק טובת הנאה גם משלב הפוסט-מורטום ("לאחר המוות") שלו, קרי - להפיק כסף מהעברתו הלאה לגורם אחר. במקרה מסוים זה, כוונתי לכך שהגורם שהתעניין ברכישת רשת מרפאות שורש אינו אחר מאשר... חברת ביטוח אחרת.... לי כשלעצמי מזכיר הדבר את סיפור כרם נבות התנ"כי. גם עמיתי, יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים השתמש בביטוי "מתווכים" בדבריו הכואבים והנוקבים. גם אני, כמוהו, עומד בראש ארגון מקצועי בימים קשים ונגזר עליי להיות עד לכך שבעלי מוסכים - אנשים ובעלי משפחות - נאלצים לוותר על חזונם ועל עמלם ארוך השנים, ולהיכנע ל"כוחות השוק". זה לא כל כך נעים לראות מוסך סגור, בפרט כאשר אנו יודעים מהי הסיבה שהביאה לסגירתו וכי אותה הסיבה כבר המשיכה לקורבן הבא. גם לו אני תחת אותה חברת ביטוח ששקלה לרכוש את רשת מרפאות שורש וחזרה בה, ספק אילו הייתי רוכש את המרפאה, שהרי בעידן הכאוס הרגולאטיבי בו אנו חיים, בו ספקי ה"הטבות" (טיפולי שיניים חינם, השתתפות עצמית – 0, תיקוני שמשות לרכב ב"חצי חינם", רכב "חצי חינם" בליסינג תפעולי וכיו"ב) הם אלו ששולטים בבעלי המקצוע - אין פירות בעמל היצרני אלא רק בתיווך. כאוס רגולאטיבי: למה ומדוע? ומדוע מצויים אנו בכאוס רגולאטיבי? מדוע התמיכה של עובדי הציבור במוסדות אלו, בכל הדרגים, דווקא בגופים העוסקים בפיננסים ולא בגופי הייצור? מבקר המדינה ככל הנראה כבר השיב לשאלה זו בדוח השנתי הנוכחי שלו: בכירי האוצר הפורשים מהמוסדות שתפקידם רגולציה על גופי ההון - פורשים, ומקפצים חיש קל לצד השני של המתרס: דוח מבקר המדינה: התעלמות פקידי מדינה מחובת צינון מעלה חשש לקשר בין הון ושלטון (דה מרקר, 14.05.08). עובדי ציבור אחרים, שלהם, כפי המשוער, לא מוצעות משרות קורצות ומשכורות ענק בתאגידים אלו, נראה שפשוט מתייאשים והופכים לאדישים.