מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בישיבתה האחרונה את החלטה מספר 1147 בדבר זכויות הבנייה למגורים בחלקות א' בנחלות במושבי עובדים, בכפרים שיתופיים ובמושבות.
החלטה זו אינה חלה על בעלי נחלות אשר יבחרו להצטרף להסדר עיגון זכויות בחלקת המגורים עפ"י החלטת מועצה 979 (החלטה זו מוקפאת עקב שלוש עתירות שהוגשו לבג"צ נגד ההחלטה עד אשר יכריע בג"צ בנוגע להחלטה).
על-פי החלטה 1147 המינהל יתיר בנייה למגורים אך ורק בשטח הצהוב בנחלה כפי שנקבע בתוכנית תקפה.
בעל הנחלה יהיה רשאי לבנות את יחידת הדיור הראשונה לצרכי מגוריו כאשר, עד היקף של 160 מ"ר לא יגבה תשלום ע"י המינהל. בניית יחידת הדיור השנייה תותר למגורי דור ההמשך, כאשר עד היקף של 160 מ"ר לא יגבה תשלום ע"י המינהל, והקמת היחידה השלישית תותר כאשר יוכח למינהל כי בנחלה מתגוררים בפועל שלושה דורות של משפחת בעל הנחלה, כאשר לא יגבה תשלום ע"י המינהל עבור בנייה של עד היקף 55 מ"ר.
סה"כ כל היקף הבנייה ללא תשלום למינהל הינו בהיקף של 375 מ"ר. עבור בנייה בהיקף העולה על השטחים המותרים בבנייה ללא תשלום, יגבה המינהל תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבנייה המבוקשות.
לצורך השוואה הרי שב-979 נקבע גודל חלקת המגורים עד 2.5 דונם. כאשר על-מנת לממש את היקף הבניה הבסיסי למגורים נדרש בעל הנחלה לתשלום של דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע, תשלום זה יקנה לבעל הנחלה זכאות למימוש היקף הבנייה הבסיסי למגורים בהתאם להוראות שלהלן:
- הדרישה לרצף בין דורי בחלקת המגורים תתבטל ותתאפשר בניית יחידות דיור בחלקת המגורים לחוכר ולקרובו.
- מימוש בניית 375 מ"ר כאמור לעיל יכול להיעשות במספר יחידות דיור ובגודל כפי שיקבע בתוכנית תקפה.
- חוכר שיבקש להוסיף ו/או לממש זכויות בנייה למגורים בחלקת המגורים, מעבר להיקף הבנייה הבסיסי הכולל של 375 מ"ר, יוכל לעשות כן בכפוף לקיומה של תוכנית תקפה ולתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא בגין תוספת ו/או מימוש זכויות הבניה כאמור.
בשתי ההחלטות העוסקות בזכויות הבנייה למגורים במושבים על המינהל להחתים את בעלי הנחלות על חוזים ארוכי טווח שאמורים לקבע את זכויותיו של בעל הנחלה לאורך זמן ולאפשר יציבות וודאות בנוגע לזכויות המגורים והיקפן.
לאחרונה קיבלה תנועת המושבים את עמדת המינהל בנוגע לנוסח חוזה החכירה שייחתם עם בעלי הנחלות והאגודות. עמדת המינהל הגיעה לאחר עבודה מאומצת ועיקשת במשך כ-3 שנים מצדנו במטרה לקבל את טיוטת חוזה החכירה למושב עובדים.
עדיין קיימים פערים בין העמדות כאשר אנו עומדים על כך שזכויותיו של בעל הנחלה יקובעו במעמד חתימת החוזה ולא יהיו כפופות לשינויים בהחלטות ממ"י בעתיד. וזאת בהכירנו את המגמה של כרסום מתמיד מצד המינהל בזכויות בעלי הנחלות לאורך השנים.
לעניין החלטה 979 הרי שהמינהל עדיין לא נערך ליישמה ומחכה להכרעת בג"צ בנוגע לחוקיות ההחלטה. בתאריך, 16 ביוני, צפוי בית המשפט העליון לדון בעתירות שהגישו פורום הערים הגדולות, אדם טבע ודין והאגודה לצדק חלוקתי נגד החלטות 979 ו-1101 של מועצת מקרקעי ישראל שקבעו את זכותם של חברי ההתיישבות בחלקות שבהם הם מתגוררים.
לקראת הדיון, מסרו תנועת המושבים בישראל, איגוד המושבים של הפועל המזרחי, תנועת משקי חרות - בית"ר ותנועת העובד הציוני באמצעות עו"ד חגי שבתאי את תגובתנו המפורטת לעתירות.
בתגובה לעתירות, מבקשות התנועות המושביות מבית המשפט העליון לדחות את העתירות ולהותיר על כנן את ההחלטות. התנועות המושביות דוחות את הטענה שמתן הזכויות המגיעות לחברים תביא להגברת הפירבור בישראל ומתן עדיפות על פני הערים. לטענת התנועות, ההחלטות לא רק שלא העניקו זכויות עודפות למגזר ההתיישבותי אלא שומרות על ההעדפה המהותית הניתנת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל למגזר העירוני.
